ת"א 26983-03-14 פייג ואח' נ' איכמניצקי ואח'

בישיבת קדם משפט שהתקיימה ביום 27.04.15 ניתנה החלטה בדבר מינויים של מומחים מטעם בית המשפט נוכח פערים לא מבוטלים בין חוות הדעת מטעם התובעת לבין חוות הדעת מטעם נתבעת 2.

נוכח טענתו של נתבע 1 בדבר מצבו הכלכלי והעדר יכולתו לשאת בעלות שכר טרחת המומחים, ניתנה לו האפשרות להגיש תצהיר בצירוף מסמכים לביסוס טענתו זו.

בתצהירו של נתבע 1 מיום 20.05.15 ציין הוא כי מצבו הכלכלי בכי רע, שכרו החודשי עומד על סך של 5,000 שקלים והוא משלם דמי מזונות בסך של 1,500 שקלים בגין ילדיו מנישואיו הראשונים.

הנתבע 1 אף צירף דפי חשבון בנק וציין קיומו של חוב לעיריית אשקלון.

התובעת טענה בתגובתה כי על הצדדים כולם לשאת בשכר טרחת המומחים. לטענתה, שכרו הממוצע של הנתבע 1 עומד על סך של 6,800 שקלים וכי נראה כי הוא מנהל חשבון נוסף באותו בנק. עוד ציינה התובעת, כי לא צורפה אסמכתא אודות תשלום דמי המזונות, כנטען.

יתר הצדדים הצטרפו לתגובה זו של התובעת.

לאחר עיון בטענות הצדדים סבורתני כי דין הבקשה להידחות.

מעיון במסמכים שהוגשו ע"י הנתבע 1 עולה, כי לא הוצגה על ידו תמונה מלאה באשר למצבו הכלכלי, כנדרש. עיון בתדפיס הבנק (ינואר – אפריל 2015) מעלה, כי נכון ליום 28.04.15 קיימת יתרה עדכנית בסך של 5,439.25 ₪ ויתרה למשיכה בסך של 4,376.61 ₪. בנוסף, ישנן מס' פעולות זיכוי של "העברה מח. בסניף", שלא ברור פשרן.

זאת ועוד, לא צורפו תלושי שכר כמצופה ובייחוד עת עיון בתדפיסי החשבון מלמד כי שכרו של הנתבע 1 גבוה יותר מהמוצהר בתצהירו (כדוגמת ההפקדה מיום 09.01.15).

התובע אף לא מציין אם ברשותו חסכונות או רכוש אחר ותצהירו נעדר כל התייחסות לאפשרות להסתייע במקורות אפשריים שונים – צדדי ג', נטילת הלוואה, הפקדת סך התשלום לשיעורין ועוד.