ת"א 26799-03-13

תיק זה נקבע להוכחות וסיכומים בעל-פה, בהחלטתי בישיבת הקד"מ מיום 14/9/14, בנוכחות הצדדים ובאי כוח.

ב"כ הנתבעת עותר לדחיית דיון ההוכחות האמור בנימוק כי לפני זמן קצר נתגלה אצלו ליקוי רפואי (אשר מטעמי צנעת הפרט לא אפרטו), אשר ימנע ממנו מלהופיע לדיון במועד שנקבע. ב"כ התובעת מתנגד לבקשה; לטענתו, התנהלותו הבלתי תקינה של ב"כ התובעת שבה וחוזרת על עצמה שוב ושוב, כשכל מטרתה של "טקטיקה" זו נועדה לצורך משיכת זמן ודחיית ההליך בכדי לייצר לתובעת פגיעה ראייתית ופגיעה ביעילות הדיון.

לאחר שעיינתי במכלול טענות הצדדים ולאחר עיון בבקשות והחלטות קודמות הצריכות לענייננו, הנני סבורה כי דין הבקשה להידחות.

עיון בבקשת הדחייה של ב"כ התובעת מיום 6/11/13 (שהוגשה בקשר לדיון שהיה קבוע ליום 24/11/13; בקשה 11 בתיק) מעלה כי עוד באותו מועד ביקש ב"כ המבקשת את דחיית הדיון על רקע פגיעה/ירידה בתפקוד דומה לזו שבגינה הוא מבקש את דחיית הדיון הנוכחי.

ב"כ התובעת ציין באותה בקשה, בין היתר, כי "לאחרונה" חלה החמרה במצבו והוא לא יכול היה לטפל בענייני התיק. ב"כ הנתבעת ציין בנוסף כי לנוכח זאת, יתכן שיהיה עליו אף לבקש שחרור מייצוג הנתבעת כשהדבר יתברר בעוד זמן קצר (האישור הרפואי שצורף לאותה בקשה צורף גם במסגרת האישורים הרפואיים בבקשה דנן).

בתשובה לתגובת ב"כ התובעת (אשר גם אז התנגדה לבקשת הדחייה) הבהיר ב"כ הנתבעת, בין היתר, כי "הסיבה העיקרית לדחיית הדיון היא מצבו הרפואי של הח"מ שאינו מסוגל לקרוא מסמכים ולערוך חישובי נזק במצבו הנוכחי".

בהחלטתי מיום 21/11/13 באותה בקשה ציינתי, כי עם כל ההבנה לקושי הרפואי אשר היה ידוע לב"כ הנתבעת בעת קבלת הייצוג ובתיעוד רפואי עדכני, לא ניתן להיעתר לבקשה.