ת"א 26661-02-13 כהן ואח' נ' עיריית נצרת עילית ואח'

רקע

1. לפני בקשה לדחייה על הסף של התביעה שהגישו המשיבים נגד המבקשת.

2. המשיבים, אב ובן, הגישו תביעה נגד חברת עמידר (להלן: "המבקשת") ונגד נתבעים נוספים. עניינה של התביעה, מקרקעין שהמשיב מס' 1 היה בעל זכות החכירה בהם ואשר הופקעו. במסגרת התביעה עתרו המשיבים לפסק דין הצהרתי ולפיצויי הפקעה.

   תמצית טענות המבקשת

3. המבקשת טוענת, כי המשיבים עתרו לסעד הצהרתי בנוגע לזכויות המשיב בחלקה שמצויה בנצרת עילית והופקעה. לטענתה, בנוגע להפקעה ניתן פסק דין במסגרת עת"מ 26706-02-13 ונקבע, כי הליך ההפקעה בוצע כדין. על פסק הדין האמור הוגש ערעור שנדחה ופסק הדין הפך חלוט. לטענת המבקשת, ממילא אין לה עניין בסעד האמור מאחר ורשות מקרקעי ישראל היא בעלת הקרקע והיא צד להליך. המבקשת טוענת, כי היא מבצעת פעולות ניהול במקרקעין לבקשת בעלי הקרקע ואינה צד ישיר לדיון על הזכויות בקרקע.

4. באשר לסעד הכספי טוענת המבקשת, כי סברה שיש לנהל את התביעה לגביו בבית משפט השלום והגישה בקשה בנדון. לטענתה, מתגובת המשיבים עולה, כי הפיצויים המבוקשים הם פיצויי הפקעה על פי פקודת הקרקעות ואשר מצויים בסמכותו של בית משפט זה. לטענתה, לא מוטל עליה לשלם פיצויי הפקעה.