ת"א 26660-07-10 ברזילאי נ' הפניקס חב' לביטוח בע"מ ח.צ 520023185

תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד").

רקע כללי

1. התובע יליד 1967, נפגע בתאונת דרכים ביום 25/4/2006. ממקום התאונה פונה התובע לבי"ח שערי צדק, שם נבדק ושוחרר עם המלצות להמשך מעקב וטיפול במסגרת קופת חולים.

    

   הנתבעת הינה חברה לביטוח בע"מ אשר ביטחה את הרכב בו נהג התובע בעת התאונה, בביטוח חובה.

    

   אין מחלוקת בשאלת החבות, אלא אך בשיעור הפיצוי לו זכאי התובע.

    

   הנכות הרפואית

2. התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") כתאונת עבודה. ועדה רפואית שליד המל"ל קבעה לתובע נכות צמיתה עקב התאונה, בשיעור 10% בגין פגיעה בברך.

    

   בקשה שהגישה הנתבעת להבאת ראיות לסתור נתקבלה, ומונה מומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופודיה, ד"ר לטווין. בחוות דעתו מציין ד"ר לטווין כי מהתיעוד הרפואי עולה כי התובע סבל בעבר בשנת 2005 מכאבים בברך, ואף עלה חשד לקרע במיניסקוס והומלץ על אטרוסקופיה.

    

   לאור ממצאים אלה ציין ד"ר לטווין כי ברור שלא כל תלונותיו של התובע יש לקשור לתאונה, אולם נראה שהתאונה החמירה את מצבו, ולפיכך העריך ד"ר לטווין את נכותו של התובע ב- 5% לצמיתות, לפי סעיף מחצית סעיף 48 2(ז)(1) לתוספת לתקנות הבטוח הלאומי.

    

   הנתבעת מעלה השגות כנגד קביעתו של ד"ר לטווין, וזאת לנוכח עברו הרפואי של התובע. לאחר שנתתי את דעתי לטענות הצדדים בעניין זה, הגעתי לכלל מסקנה כי הערכתו של ד"ר לטווין אפשרית וסבירה, וזאת משום שהיא מביאה בחשבון א עברו הרפואי הרלוונטי של התובע, ולכן אין מקום להתערב בה.