ת"א 26617-05-14 ארנולף נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

לאחר שמונה מומחה מטעם בית המשפט, ביקשה הנתבעת הבהרה מהמומחה לעניין מתן חוות דעת מטעם תובעים, שכן לטענתה, ידוע לה, כי המומחה נותן חוות דעת לתובעים.

בקשת הנתבעת הועברה למומחה בית המשפט, אשר הגיב, כי אמנם עורך הוא חוות דעת עבור תובעים, אך עורך הוא חוות דעת גם עבור נתבעים, לרבות חברות ביטוח וגם חוות דעת כמומה מטעם בית המשפט.

המומחה ציין, כי אותו גיוון מאפשר לו לשמור על אובייקטיביות ולכן גם אינו עובד באופן קבוע אל מול חברות ביטוח.

בתשובה להודעת המומחה, טענה הנתבעת, כי ראוי שימונה מומחה שנותן חוות דעת רק עבור בתי משפט ולכן ביקה לפסול את המומחה.

ב"כ התובעת לא הביע עמדה לעניין המינוי, אך לא התנגד לטענות הנתבעת.

לאחר ששקלתי טענות הנתבעת, הגעתי לכלל מסקנה, כי לא עלו בבקשה נסיבות שיש בהן כדי להצדיק פסילתו של המומחה.

אין ספק, כי במצב אידיאלי, ראוי, כי בית המשפט ימנה מומחים אשר נותנים רק חוות דעת עבור בתי משפט ובכך יכול בית המשפט להבטיח, כי המומחים הינם נטולי פניות.

ואולם, מאגר המומחים אינו כזה שיש בו כדי לאפשר מינוי רק של מומחים מהסוג האמור ואף המומחים עצמם, גם אם משיקולים כלכליים, אינם מסתפקים לרוב במתן חוות דעת רק עבור בתי משפט. לכן, בית המשפט נוהג למנות גם מומחים אשר נותנים חוות דעת עבור בעלי דין, כאשר שיקול הדעת הינו מידת האובייקטיביות המצופה מאותו מומחה, כשהיקף לקוחות מסוג זה או אחר, יש בו כדי להעיד על מידת האובייקטיביות.

המומחה כאן העיד על עצמו, כי בין לקוחותיו נמנים גם תובעים וגם נתבעים, ובכלל זה חברות ביטוח, אך הוא אינו בורר את לקוחותיו על פי טיבם ואף אינו מוכן להיות מזוהה באופן מובהק עם צד זה או אחר ולכן אינו נותן חוות דעת רק לחברות ביטוח.

היות שכך, הנני סבורה, כי ניתן מענה למידת האובייקטיביות המצופה מהמומחה ובעצם העובדה שהוא עורך חוות דעת גם לתובעים, אין כדי להעיד כי המומחה מוטה בדרך זו או אחרת, שהלוא המומחה עורך חוות דעת גם עבור נתבעים.