ת"א 26507-08 אהד נ' כלל חברה לביטוח בע"מ-ת"א

לפני בקשת התובע לתקן את כתב התביעה באופן שסכומה הפיצוי הנדרש יועלה מעבר לסמכות בית משפט זה ולהורות על העברת התיק לבית המשפט המחוזי מחמת חוסר סמכות עניינית. הנתבעת מתנגדת לבקשה, בין היתר, בטענה שהחלו להישמע הראיות בתיק וראוי, כי בית המשפט ששמע את העדים ייתן דעתו אודות מהימנותם ומכל מקום, לטענתה, גובה הפיצוי הפוטנציאלי אינו תואם את סמכותו של בית המשפט המחוזי.

רקע עובדתי

1. התובע יליד 25/2/67, נפצע, בתאריך 14/11/06, בתאונת דרכים. אין מחלוקת בין הצדדים, כי האירוע מהווה "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים"). תביעה זו עניינה בפיצוי על נזקי הגוף שנגרמו לתובע בתאונה.

2. בקשתו של התובע למינוי מומחים רפואיים התקבלה על ידי המותב ששמע את התיק בזמנו (כב' השופטת אורנה לוי), ומונו מטעם בית המשפט מספר מומחים רפואיים, שהתייחסו לנכויותיו של התובע בתחומים שונים:

   פרופ' אהרנפלד המומחה בתחום הראומטולוגיה, העריך את נכותו של התובע ב- 15% אחוזי נכות בשל מחלת הפיברומיאלגיה הקשורה לתאונה ואולם קבע, כי לא ניתן לדעת לאיזה פרק זמן תמשך הנכות, אף שהסיכוי שמצבו ישתפר הוא קטן.

   פרופ' פניג המומחה בתחום הפסיכיאטריה, שנעזר גם בחוות דעת נוירופסיכולוגית, העריך את נכותו של התובע ב- 10%, אולם קבע, כי אינו רואה קשר בינה ובין התאונה. פרופ' פניג הוסיף וקבע בחוות דעתו, כי קיימת חפיפה בין התסמונת של פיברומיאלגיה לבין התסמונת הפסיכיאטרית.

   פרופ' סקפה, שמונה בתחום הגסטרואנטרולוגיה על מנת להתייחס לתסמונת המעי הרגיז ממנה סובל התובע, קבע, כי לא נעשו מאמצים אבחנתיים סבירים לשלול אפשרויות אחריות ומכל מקום גם אם יקבע לעת עתה, כי האבחנה של תסמונת המעי הרגיז היא חלק מהפיברומיאלגיה ולכן קשורה לתאונה, הנכות המגיעה לתובע היא 5% וחופפת את הנכות הראומטולוגית.

   ד"ר גבריאל גילון, מומחה לכירורגיה אורולוגית, קבע, כי אינו יכול לקבוע קשר בין התאונה לבין הפרעות השלפוחית עליהן מלין התובע.

3. בתאריך 7/3/13, הודיע התובע על החלפת הייצוג בתיק לבא-כוחו הנוכחי.

4. בדיון שהתקיים ביום 7/5/13, נדונה בקשת התובע למנות מומחה נוסף בתחום התעסוקה ואולם בית המשפט לא ראה להיעתר לבקשה. כב' השופטת ארנה לוי שהתיק היה אותה שעה בטיפולה, קבעה, כי בהתאם לקביעות המומחים שמונו בתיק, הנכות הרפואית שנגרמה לתובע היא נכות בתחום הראומטולוגיה בלבד ואין המדובר בפגיעה מורכבת המשלבת מספר תחומים רפואיים ומשכך לא יהא לבית המשפט קושי להעריך את הפגיעה התפקודית. השופטת הוסיפה, כי ככל שבית המשפט יהא סבור בתום שמיעת הראיות כי קיים קושי, ניתן יהא לשקול שוב את הבקשה.

5. בתאריך 13/6/13, הגיש התובע בקשה לתקן את סכום התביעה ולהעביר את התיק לבית המשפט המחוזי. התובע צירף לבקשתו חוות דעת אקטוארית, לפיה הפסדי השכר הצפויים לו עומדים על סכום של 7,913,224 ₪. הנתבעת התנגדה לבקשה וכב' השופטת לוי דחתה את הבקשה וקבעה בהחלטתה, כי המדובר בתיק בו יש 15% נכות וגם חישוב מטיב על בסיס שילוש השכר הממוצע במשק, בהתעלם בשלב זה מטענות הנתבעת לעניין הקשר הסיבתי בין הנכות ובין התאונה, לעניין שכרו של התובע ומטענותיה הנוספות ובהתעלם מכך שלא הוכחה הטענה, כי התובע מנוע מלעבוד עקב התאונה, עדיין אין מדובר בתיק אשר עובר את סמכות בית משפט השלום.