ת"א 26429-03-15 בדרה גולן ואח' נ' חולדאי ואח'

1. בפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה בתביעה נזיקית/ כספית על סך 640,000 ש"ח.

2. לטענת המבקשות, נגרמו להן נזקי רכוש ועוגמת נפש מהתמודדות עם התיישבות של עשרות אלפי מסתננים באזור מגוריהן בדרום העיר תל אביב. הדבר הביא לשינוי דרסטי במרקם החיים הטבעי בדרום תל אביב, להזנחה קשה של סביבת מגוריהם של המבקשות ופגישה בבטחון האישי והכלכלי של המבקשות.

מהבקשה עולה כי המבקשת 1 הינה בת 68 בעלת דירה ברחוב שדרות הר ציון 12 בתל אביב ואם חד הורית לבת 28 המתגוררת מחוץ לבית. המבקשת מתקיימת מקצבת זקנה המשולמת לה ע"י המוסד לביטוח לאומי בסך של 2,700 ₪ בחודש. למבקשת אין חסכונות.

באשר למבקשת 2, נטען כי הינה בת 84, אלמנה ללא ילדים המתגוררת בגפה בדירה שבבעלותה ברח' יסוד המעלה 39 בתל אביב. המבקשת מתקיימת מקצבת זקנה המשולמת לה ע"י המוסד לביטוח לאומי בסך של 2,913 ש"ח. 3. המשיבים 1 ו-2 הותירו בתגובתם את ההחלטה לשיקול דעתו של בית המשפט. אולם, סברו כי הגם שיש ממש באשר ליכולתן של המבקשות לשלם את האגרה, ספק אם מתקיים התנאי של עילה להליך נוכח תביעה כנגד המשיבים ולאור מעמדם ותפקידיהם כרשות על פי דין. 4. לטענת היועץ המשפטי לממשלה, המייצג את המדינה, על המבקשות לשלם אגרה בסך 16,000 ₪, כלומר 8,000 ש"ח כל אחת מהן. בשלב זה על כל אחת מהן לשלם רק מחצית ראשונה של האגרה, קרי: כל אחת 4,000 ש"ח. חבות המבקשות באגרה הינה ביחד ולחוד ולכן די ביכולתה של מי מהמבקשות שלעיל כדי להביא לדחיית בקשת הפטור. מהבקשה וצרופותיה עולה כי לשתיהן ביחד ולכל אחת לחוד יש יכולת כלכלית והן יכולות לשלם את האגרה ומכאן יש לדחות את הבקשה. מעיון בתצהירה של המבקשת 1 עולה כי בבעלותה דירה שמוערכת ב 1,400,000 ₪, ומעיון בתצהירה של המבקשת 2 עולה שהיא בעלת דירה המוערכת ב 810,000 ש"ח. לפי הפסיקה, די בבעלות על נכס כדירה לצורך דחיית הבקשה. המבקשות לא הבהירו האם נעשה ניסיון לגייס הלוואות על בסיס רכוש זה. המבקשת 1 מצהירה כי יש לה בת בגירה ולא פירטה האם פנתה אליה לקבלת עזרה בתשלום האגרה. המבקשת 2 מצהירה כי יש לה אחות הדואגת לה, אך אינה מפרטת האם פנתה אליה לקבלת עזרה בתשלום האגרה.המבקשות מיוצגות ע"י עורך דין, ובנוסף, צירפו לבקשתן חו"ד שמאית, ואלו הן אינדיקציה נוספות ליכולתן הכלכלית של המבקשות לעמוד בתשלום האגרה. יתרה מכך, בחשבונה של המבקשת 1 יתרת זכות העומדת על 2,767 ₪ ובחשבונה של המבקשת 2 יתרת זכות העומדת על 6,461 ש"ח. המבקשות מצהירות כי מידי חודש הכנסותיהן עולות על הוצאותיהן. לכן די ביתרות הזכות הקיימות בחשבונות הבנק של המבקשות כדי לעמוד, לכל הפחות, במחצית הראשונה של תשלום האגרה.

5. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, ובהתאם לסמכותי לפי תקנה 14 (ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז- 2007, מצאתי לדחות את הבקשה לפטור מאגרה, מן הטעמים שיפורטו להלן. א. באשר להוכחת חוסר יכולת כלכלית, מצאתי לקבל את טענת היועץ המשפטי לממשלה באשר ליכולתן הכלכלית של המבקשות, שהרי הן היתרות בחשבונות הבנק, הן היותן בעלות דירה כל אחת מהן ששוויה עולה עשרות מונים על שווי האגרה הנדרשת להליך, הן בשל היותן מיוצגות על משרד עו"ד אשר נדרשות הן לתשלום שכר טרחתו וכן לתשלום שכר טרחת השמאי, והן מן הטעם כי פטור מתשלום האגרה הינו, בהתאם להלכה הפסוקה, המוצא האחרון לאחר שהמבקשות הראו כי עשו כל שלאל ידן בכדי לגייס את סכום האגרה הנדרש להליך, ולכל הפחות לתשלום המחצית הראשונה של האגרה, עולה כי יש המבקשות לא עמדו בנטל הוכחת חוסר יכולת כלכלית לתשלום האגרה הנדרשת להליך זה.

ב. אף מעיון בעילת התביעה עולה כי קיים ספק רב באשר לגילויה של עילת תביעה בנזיקין כנגד ראש עיריה וכנגד העיריה עצמה והמדינה באשר לנזקים שנגרמו לשווי ערכן של דירותיהן של המבקשות לאור מדיניות הנקוטה על ידי הגופים השלטוניים מכח סמכותן בדין, ככל שאכן נקטו הן במדיניות הנטענת. על כל פנים, לאור היכולת הכלכלית לשאת בתשלום האגרה אין צורך להכריע בסוגיה זו ולקבוע מסמרות בשלב זה ודי בכך כדי לדחות את הבקשה לפטור מאגרה. 6. יחד עם זאת, לנוכח שיקול הדעת המסור לי, הנני מאפשר למבקשות לפרוס את תשלום האגרה לשני תשלומים שווים, כאשר האחד ישולם בתוך 20 ימים מהיום, והשני בתוך 45 ימים מהיום.

7. במידה והאגרה לא תשולם במועד, תימחק התביעה.

ניתנה היום, י"ב תמוז תשע"ה, 29 יוני 2015, בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: