ת"א 26408-10-12 לידור נ' פינקלשטיין

לפני בקשה להפקדת ערובה בנקאית או בטוחה נאותה אחרת לכיסוי הוצאות המבקש (להלן: "הנתבע") ככל שהתביעה תימחק או תידחה.

הבקשה

המבקש טען, כי המשיב (להלן: "התובע") שרוי במצוקה כספית קשה, מתנהלים כנגדו תיקי הוצל"פ רבים והינו מוכרז כחייב מוגבל באמצעים.

עוד טען, כי המשיב חייב לחברת RFI למעלה מ- 1,582,784 ₪ , חוב זה נובע מקריסת סוכנויות הביטוח שבבעלות התובע והנתבע והתחייבויותיהם האישיות לחובות החברה.

עוד טען המבקש כי הינו אחד מנושיו של המשיב אשר חייב לו אישית למעלה מ-1,300,000 ₪, ונושה אחרת הינו בת זוגתו אשר לה הינו חב כ-150,000 ₪.

מעבר לאלה טען, כי הנתבע לא הגיש תביעה כנגד המבקש לאור מצבו הכלכלי וסיכוי הגבייה האפסיים. יחד עם זאת המשיב בחר להגיש תביעה כנגד המבקש למתן חשבונות, אך ככל שזו תימחק או תידחה ויקבעו הוצאות לטובת המבקש, המשיב לא יוכל לעמוד בתשלום.

ב"כ המבקש הוסיף, כי סיכויי התביעה נמוכים היות ואין יריבות משפטית בין הצדדים; הכנסות מתיקי הביטוח של החברות שבבעלות הצדדים, מועברות לתשלום חובות הן של התובע והן של הנתבע, והכנסות מעסקו העצמאי של הנתבע, אינן שייכות לתובע; לתובע אין זכויות בעסקו של הנתבע; לאחר קריסת החברות, הופצו מכתבים לכל לקוחותיהם המודיעים על סגירת החברות, הנתבע פתח עסק עצמאי וחלק מלקוחות החברות עברו אליו, היות והתובע בחר שלא להמשיך לעבוד.

תגובה לבקשה

המשיב טען, כי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב במטרה למנוע מהתביעה להתברר עד תום.

עוד טען, כי המבקש סומך את בקשתו על סיכוי תביעה "נמוכים מאוד" לאור הטענה כי לאחר קריסת החברות "הופצו מכתבים לכל לקוחותיהם המודיעים על סגירת החברות" אך המשיב לא לקח חלק בהפצת המכתבים ללקוחות ולא ידע על הפצת מכתבים אלה.

עוד טען, כי הלכה פסוקה היא, כי הפקדת ערובה להבטחת הוצאות תעשה רק במקרים חריגים, באשר זכות הגישה לערכאות גוברת על פני זכותו של הנתבע במיוחד כאשר כל תכליתה של הבקשה הינה מניעת בירור התביעה לגופה (ר' רע"א 6353/12 יובל אברהם נ' טל יגרמן (16.1.2013); רע"א 2146/04 מדינת ישראל נ' עיזבון המנוח באסל נעים איברהים, פ"ד נח(5) 865 (2004)).