- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- דיני עבודה
- ביטוח
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- דיני תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- משפט מנהלי וחוקתי
- גישור ובוררויות
- משפט בינלאומי
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני חינוך
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- ירושות וצוואות
- נוטריון
פ' נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ ואח'
|
ת"א בית משפט השלום כפר סבא |
26354-12-13
28.6.2017 |
|
בפני השופט: אלדד נבו |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובע: י.פ. עו"ד אילן קנר |
נתבעים: 1. מנורה חברה לביטוח בע"מ 2. נחום בגנו עו"ד מיכה צופין עו"ד עופר בן-חיים |
| פסק דין | |
1.בפניי תביעה לתשלום תגמולי ביטוח נכות מתאונה בגין פגיעה, אשר לטענת התובע אירעה ביום 8.8.10 במסגרת עבודתו באתר בניה בהוד השרון.
2.לטענת התובע, בעת שעבד כמפקח בניה, נפל לתוך בור באתר הבניה ונפגע בברכו השמאלית. פגיעה זו גרמה לו, לטענתו, נכות בשיעור 30% לפי סעיף 35(1)(ד) לתקנות המל"ל.
התובע תמך טענתו לעניין הנכות בחוות דעתו של ד"ר אלי שטיינברג, מומחה בתחום האורתופדי, אשר הוסיף וציין בחוות דעתו כי לדעתו יש להפעיל גם את תקנה 15 לתקנות המל"ל במלואה.
כבר כעת יובהר, כי לקביעה זו של המומחה אין כל משמעות לצורך הכרעה בתביעה זו, הואיל והנכות הרלוונטית לצורך קביעת גובה התגמולים היא הנכות הרפואית. תקנה 15 היא תקנה המאפשרת לוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי להגדיל את שיעור הנכות במקרים בהם יש לפגיעה השפעה על כושר עבודתו והכנסתו של המבוטח.
סמכות זו אינה נתונה למומחה רפואי הנותן חוות דעת לבית המשפט ביחס למצבו הרפואי של התובע ולשיעור נכותו הרפואית.
3.הנתבעת מכחישה את אירוע התאונה ואף טוענת כי שיעור נכותו של התובע נמוך מזה שנקבע על ידי ד"ר שטיינברג.
לטענתה, נכותו של התובע אינה עולה על 20%, כאשר רק מחצית מנכות זו יש לייחס לתאונה (אם ייקבע כי אכן אירעה), בשל עברו הרפואי.
4.בין הצדדים היו קיימות מחלוקות נוספות והעיקרית שבהן הייתה בנוגע לנוסח הפוליסה המחייב והתקף.
עיקר טענת הנתבעת הייתה כי על פי הנוסח המחייב, קיימת דרישת סף לנכות מינימלית של 25% וכי על פי קביעת המל"ל – תנאי סף זה לא התקיים ולכן האירוע אינו מכוסה בפוליסה. למחלוקת זו אתייחס בהרחבה בפרק העוסק בהוצאות המשפט.
לנוכח טענה זו, צורף הנתבע 2, סוכן הביטוח, אשר אין מחלוקת כי לא ידע על דרישת סף זו ולא הודיע עליה לתובע בעת עריכת הפוליסה. הטענה כלפי סוכן הביטוח היתה כי התרשל בכך שלא גילה לתובע אודות קיומה של דרישת סף זו.
בהמשך ההליך התברר כי דרישת סף כזו לא הייתה.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
