ת"א 2619-06-14

לפניי שלוש בקשות מטעם הנתבעת:

(1) בקשה להורות לכל צד לסרוק באופן ממוספר את המסמכים אשר גולו על ידו בהליך גילוי מסמכים לתיק בית המשפט;

(2) בקשה להוציא מתצהיר עדות התובע את חוות דעת המומחה מטעם התובע;

(3) בקשה לעיין מחדש בהחלטתי להפחית את הסכום אותו נדרש התובע להפקיד בבית המשפט לצורך הבטחת הוצאות המומחה מטעם בית המשפט.

• סריקת המסמכים – על אף כותרת הבקשה, למעשה מבקשת הנתבעת כי ייסרקו המסמכים אותם העביר התובע למומחה מטעם בית המשפט. טענת הנתבעת היא, כי מסמכים אלו לא נסרקו לתיק בית המשפט והיא חושדת כי אין מדובר במסמכים שנמסרו לה במהלך ההליכים המקדמיים. התובע טען מנגד, כי כלל המסמכים שנמסרו למומחה נסרקו ומצויים בתיק בית המשפט. הנתבעת עומדת על כך כי תגובת ב"כ התובע לא תתכן.

  משום שאינני נכון להניח שב"כ התובע, שהוא קצין בית המשפט, לא מסר דברים נכוחים לבית המשפט בתגובתו, הרי שאינני מוצא להשית על התובע את הוצאות סריקת המסמכים. ברם, ככל שחפצה בכך הנתבעת, היא רשאית לפנות למומחה, אשר יאפשר לה לעיין ולצלם, על חשבונה, את כלל המסמכים אותם הגיש לו התובע. ככל שתמצא הנתבעת כי במסמכים אלו נכללים מסמכים שאינם סרוקים בתיק בית המשפט, כתגובת התובע, תיידע את בית המשפט בדבר.

  למען הסר ספק, מתבקש המומחה להביא עמו לבית המשפט לעת עדותו את כל המסמכים ששלחו אליו הצדדים.

• הוצאת חוו"ד המומחה מטעם התובע – ביום 17.1.16, שעה שמיניתי את המומחה מטעם בית המשפט הוריתי כי חוות דעתו תהיה היחידה בתיק והצדדים לא יסתמכו על חוות דעת מומחה מטעמם.

  ביום 11.9.16 הגיש התובע תצהיר עדות ראשית מטעמו וצירף את חוו"ד המומחה מטעמו. התובע טוען שמטרת בקשת הנתבעת, היא להוציא מהתיק את נספחי חוות הדעת, המהווים חומר ראיות. אלא, ואף התובע עצמו מודה בכך, כי חוות הדעת מטעמו הוגשה ללא נספחיה – כך שטענה זו אינה ברורה לי.

  כך או אחרת, מאחר שצירוף חוות הדעת בתצהיר העדות נוגד את החלטתי האמורה (מיום 17.1.16), אני מורה על הוצאתה והתובע לא יוכל להתבסס עליה.

• עיון מחדש בהפקדת הוצאות המומחה – לתגובת התובע עד ליום 17.1.17.

  לעיוני ביום 18.1.17 או עם הגשת התגובה לפי המוקדם.