ת"א 26122-04-16

בפני בקשת התובע לפסוק לו תשלום תכוף בעקבות פגיעתו בתאונת דרכים ביום 11.3.16, עת רכב הסעות פגע באופנוע עליו רכב התובע ואשר השימוש בו היה מבוטח על ידי הנתבעת.

1. התובע, יליד 1966, נפגע בתאונה באברים שונים, ונגרמו לו שברים בקרסול ימין ובכתף שמאל, וכן הועלה חשד לשבר במרפק שמאל. התובע אמנם לא אושפז, אולם הוא שוחרר לאחר קיבוע רגלו הימנית בגבס ארוך וקיבעו כתפו השמאלית בסד חלקי ומתלה תוך שנאסר עליו לדרוך על רגל ימין או להניע את יד שמאל.

2. בשל הכאבים מהם המשיך לסבול, ולאחר אבחון השברים כשברים מורכבים, בוצעו לתובע 3 ניתוחים לשחזור, איחוי וקיבוע השברים וזאת ביום 8.4.16.

3. לאחר החלמה מהניתוחים קיבל התובע טיפול פיזיוטרפי ממושך, כעולה מהתיעוד הרפואי שצורף

לבקשה.

4. התובע הציג אישורי אי כושר עד לסוף חודש 7/16, ובדיון התברר כי שהה באי כושר עד לסוף חודש 8/16 וכי חזר לעבודתו החל מיום 1.9.16.

5. התובע עבד קודם לתאונה בחברה המתמחה בשיווק ציוד לצילום תת ימי, ושכרו עמד על סך של 12,400 ₪ (לאחר ניכוי מס הכנסה).

6. בדיון שהתקיים בפני התברר כי התובע קיבל תשלומים בגין העדר כושר עבודה לאחר התאונה מכוח פוליסה אישית לביטוח, וזאת בסך של 8,000 ₪, כאשר לדבריו התשלום שולם לו למשך 3 חודשים בלבד. התובע לא תמך טענתו זו במסמך כלשהו (ועצם קבלת התשלומים לא צויינה בבקשה).

אמנם נכון כי תשלומים מכוח פוליסת ביטוח אינם ברי ניכוי בתביעת התובע לפיצויים, אולם בבואנו לבחון את הצורך בתשלום תכוף, יש להתחשב בכל מקורות ההכנסה שהיו לתובע לאחר התאונה, לרבות תשלומים מכוח פוליסות ביטוח.