נהיר ואח' נ' אלמוני ואח'

לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, במסגרתו נתקבלה תביעת המנהלת המיוחדת להורות על ביטול עסקת מכר דירה וכן על מחיקת הערת אזהרה שנרשמה לטובת המבקש.

הצדדים והרקע לבקשה

1.המשיב 2, מר פלוני (להלן: החייב), הוא החייב בהליך פשיטת רגל המתנהל בבית המשפט המחוזי (פש"ר (מחוזי מר') 1277-03-17 פלוני נ' כונס נכסים רשמי תל אביב; להלן: הליך פשיטת הרגל). החייב הוא הבעלים הרשום של מחצית הזכויות בדירה בXXX, הידועה כגוש XXX, חלקה XXX, תת חלקה XXX (להלן: הדירה). גרושתו של החייב היא בעלת הזכויות במחצית השנייה של הדירה ומתגוררת בה עד היום.

2.המבקש, מר אלמוני (להלן: אלמוני) עסק במועדים הרלוונטיים, בין השאר, במתן הלוואות חוץ בנקאיות.

3.ביום 1.8.2007 נחתם הסכם בין החייב לבין אלמוני למכירת זכויותיו של החייב בדירה תמורת סך של 120,000 ₪ (להלן: ההסכם). בנוסף, חתם החייב באותו מועד על ייפוי כוח בלתי חוזר לטובת אלמוני וכן על דיווח לרשויות המס על העסקה. ביום 2.8.2007 נרשמה הערת אזהרה על הנכס לטובת אלמוני. אין חולק כי החייב לא היה מיוצג באותה עת וכי ההסכם והמסמכים הנלווים נערכו על ידי בא כוחו של אלמוני באותה עת, עו"ד דוד חשן (להלן: עו"ד חשן).

4.מאחר שיש קשר הדוק בין הליך פשיטת הרגל לבין ההליך דנן, תובא להלן סקירה של האירועים הרלוונטיים בשני ההליכים בסדר כרונולוגי, זאת על מנת שתונח התמונה במלואה לצורך הדיון בבקשה שלפניי.

5.ביום 1.3.2017 הגיש החייב בקשה למתן צו כינוס ולהכרזתו כפושט רגל בשל חובות בסכום של כ-687,000 ₪. בבקשתו פירט החייב כי הוא בן 66 (כיום החייב בן כ-74), גרוש מזה 19 שנה, מטופל במערכת בריאות הנפש משנת 1992 לרבות אשפוזים חוזרים ונשנים, מאובחן כבעל הפרעה דו קוטבית, הפרעה אפקטיבית ודכאון, מתקיים מקצבת נכות כללית של המוסד לביטוח לאומי ונתמך על ידי עמותות בקבלת סלי מזון וסיוע ברכישת תרופות. החייב ציין כי בשנת 2007 הוא מכר למבקש את זכויותיו במחצית מהדירה שבבעלותו ובבעלות גרושתו, עבור סך של 120,000 ₪. החייב הצהיר כי מצבו הנפשי לא היה תקין באותה התקופה, כי הוא היה במצוקה קשה, לא היה מודע למשמעות הכלכלית של המכירה והיה נתון תחת תרופות ואשפוזים. כן ציין הוא כי רשומה על שם אלמוני הערת אזהרה על מחצית הדירה, אולם עד היום לא שולמה לו מלוא התמורה, אלא בסך הכל שולם לו סכום של 90,000 ₪.

6.ביום 30.3.2017 ניתן צו כינוס, המשיבה 1 מונתה כמנהלת מיוחדת לנכסי החייב (להלן: המנהלת המיוחדת) ונקבע דיון בבקשת פשיטת הרגל ליום 4.10.2018.

7.ביום 14.6.2017 הגישה המנהלת המיוחדת בתיק פשיטת הרגל בקשה לביטול הענקה (להלן: הבקשה לביטול הענקה) ולמתן צו איסור דיספוזיציה בדירה. בבקשה צוין כי החייב רשום כבעלים של מחצית מהזכויות בדירה; כי הוא לוקה בנפשו מזה שנים, מאושפז במחלקה פסיכיאטרית חדשות לבקרים ומאחוריו ניסיונות התאבדות; וכי באוגוסט 2007, עת מצבו הנפשי היה בכי רע ובעודו מטופל בכדורים פסיכיאטריים, העביר החייב על שם אלמוני את זכויותיו במחצית הדירה תמורת סך של 85,000 ₪ בלבד, למרות ששווי הדירה באותה עת היה כ-500,000 ₪. נטען כי ההסכם נוסח על ידי בא-כוחו של אלמוני, עו"ד חשן, וכי החייב הוחתם על ההסכם תוך הטעייה ועושק; כי למרות שנרשם בהסכם כי מלוא התמורה (120,000 ₪) שולמה לחייב במעמד החתימה, בפועל שולמה לחייב רק חלק מהתמורה, אף זאת לשיעורין: סך של 45,000 ₪ שולם בהעברה בנקאית מספר ימים לאחר חתימת ההסכם וסכומים של 30,000 ₪ ושל 10,000 ₪ שולמו במזומן בהמשך. עוד צוין כי גרושתו של החייב, שמתגוררת בדירה, לא ידעה כלל על ההסכם ואלמוני לא פנה אליה במשך כל השנים. על רקע זה, נתבקש בית המשפט להורות על ביטול ההענקה וכן נתבקש הוא ליתן צו איסור דיספוזיציה בדירה. ביום 26.6.2017 ניתן צו לאיסור דיספוזיציה בנכס והבקשה הועברה לתשובתו של אלמוני.

8.ביום 7.3.2018 הגיש עו"ד חשן הודעה על ייצוגו של אלמוני. בהמשך לכך, ביום 21.5.2018 הוגשה התנגדותו של אלמוני לבקשה לביטול הענקה (להלן: ההתנגדות לבקשה לביטול הענקה), בה נטען, בין השאר, כי בין הצדדים נערך הסכם כדת וכדין, כי החייב היה כשיר באותה עת וכי אלמוני שילם לו עבור הדירה תמורה מלאה. צוין כי מספר ימים לאחר חתימת ההסכם אלמוני העביר לחייב בהעברה בנקאית סך של 45,000 ₪, שילם לו במזומן סכומים של 30,000 ₪, 10,000 ₪ ו-35,000 ₪ ו"נערך הסכם ובהסכם נאמר... [ש]כל התמורה שולמה במעמד הסכם זה". עוד צוין כי הדירה לא הועברה מיד על שמו של אלמוני שכן היו לו "נושים רבים ובת זוגתו גם היא לטשה עיניה לדירה".

9.ביום 29.7.2018 הגישה המנהלת המיוחדת תגובה לתשובתו של אלמוני לבקשה לביטול ההענקה. בית המשפט קבע בהחלטה מאותו יום כי "הבקשה תידון במועד הדיון הקרוב שנקבע" [הדיון נקבע ליום 4.10.2018]. עו"ד חשן, בא כוחו של אלמוני, צפה בהחלטה.

10.ביום 30.8.2018 הגישה המנהלת המיוחדת בקשה למתן הוראות בהמשך לבקשה לביטול הענקה. המנהלת המיוחדת ציינה כי מהמסמכים עולה ברורות שאלמוני, שהיה מיוצג על ידי עורך דין ברכישת חלקו של החייב בדירה במחיר לא ריאלי, לא התייחס לעסקה כאל עסקת מקרקעין, והראיה לכך היא שלמרות שההסכם נחתם בשנת 2007, אלמוני לא דיווח על העסקה – בעצמו או באמצעות בא כוחו – במשך שנים רבות. המנהלת המיוחדת הוסיפה וציינה כי ימים ספורים לפני הגשת הבקשה, דיווח לה החייב שקיבל מרשויות המס הודעה שלא הבין את פִּשרה. משהומצאה ההודעה למנהלת המיוחדת, הסתבר לה כי אלמוני, שגילה במשך השנים אדישות לדירה ולגורלה ולא נהג בה מנהג בעלים, דיווח רק עתה על העסקה לרשויות המס. כפועל יוצא, הוטל עיקול על נכסיו של אלמוני בגין חוב בסכום של 200,164 ₪ שנובע מאי תשלום מס בגין עסקת המכר הנטענת, לרבות קנסות בשל הדיווח המאוחר. המנהלת המיוחדת ציינה כי לא די בכך שאלמוני עשק את החייב, אלא שהוא גם גרם לו ולנושיו נזקים בשל מחדליו מול רשויות המס והיא תשקול הגשת תביעה נגדו.

11.ביום 5.9.2018 קבע בית המשפט כי "הבקשה תידון במועד הדיון הקרוב שנקבע". בא כוחו של אלמוני צפה בהחלטה.

12.ביום 21.9.2018 הגישה המנהלת המיוחדת השלמת טיעון לבקשה לביטול הענקה ובית המשפט קבע כי "העניין ידון, כאמור, בדיון הקרוב שנקבע". בא כוחו של אלמוני צפה בהחלטה.

13.ביום 4.10.2018 התקיים דיון ראשון בהליך פשיטת הרגל, שבמסגרתו אמורה הייתה להתברר הבקשה לביטול הענקה. אלמוני ובא כוחו לא התייצבו לדיון. המנהלת המיוחדת ציינה כי אלמוני "הגיב ולא התייצב לדיון. הוא מודע לדיון", אך אישרה שלא זימנה אותו לדיון. בית המשפט לא דן ולא הכריע בבקשה לביטול הענקה וקבע כי "תינתן החלטה נוספת".

14.ביום 1.11.2018 הגישה המנהלת המיוחדת בקשה דחופה ליתן החלטה בבקשתה לביטול ההענקה, הן בשל אי התייצבותו של אלמוני לדיון, הן מהטעמים שפירטה לגופו של עניין.

15.ביום 2.11.2018 קבע בית המשפט כי בטרם מתן החלטה יש להתייחס לשאלת זימונו של אלמוני לדיון ולהתנגדות לבקשה לביטול הענקה שהוגשה לתיק. בא כוחו של אלמוני צפה בהחלטה ביום 4.11.2018 ובו ביום הגיש בקשה לביטול ההחלטה שניתנה בדיון מיום 4.10.2018. נטען כי אלמוני ובא כוחו לא קיבלו זימון לדיון, למרות שהיו בקשר עם בית המשפט מדי חודש בחודשו, והם מבקשים לקיים דיון מלא בבקשה לביטול הענקה. ביום 5.11.2018 הגיש בא כוחו של אלמוני בקשה נוספת, ממנה עלה כי הוא סבר שניתן פסק דין בדיון בהעדר התייצבות ולפיכך עתר לביטולו. בא כוחו של אלמוני שב וציין כי לא קיבל כל הודעה על מועד הדיון, לא מצא כל אישור מסירה ועל כן הוא "חוזר ואומר, יש לנהל משפט כדת וכדין, לחקור את העדים. לא יתכן שיתקבל פסק דין מבלי שיזומנו הצדדים".