פלונים נ' שירותי בריאות כללית הנהלה ראשית ואח'

רקע ותמצית השתלשלות העניינים

1. זוהי תביעה בגין רשלנות רפואית בעילה של "הולדה בעוולה" בשל מעקב הריון רשלני לתובעת מס' 1 (להלן: "התובעת"), אשר כנטען בכתב התביעה הוביל ללידתה של הקטינה ביום 21.12.2015, שאובחנה לאחר הלידה כסובלת מ"תסמונת דאון" (להלן: "הקטינה").

2. התביעה הוגשה על ידי הורי הקטינה, התובעים, כאשר התובעת היא אִמָה של הקטינה, ילידת 20.3.1979 והתובע 2 הוא אביה (להלן: "התובע") (להלן ביחד: "התובעים"). התביעה הוגשה כנגד הנתבעת 1, שירותי בריאות כללית (להלן: "קופת החולים") וכנגד הנתבעת 2, מדינת ישראל המפעילה את בית חולים רבקה זיו (להלן: "בית חולים זיו"), אשר מטעמם פעל הצוות הרפואי שביצע מעקב היריון וטיפל בתובעת בהיריון דנן. התובעים בתביעתם עותרים לתשלום פיצויים בגין נזקיהם עקב רשלנות הנתבעות, ובכלל זה פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה.

3. טענתם העיקרית של התובעים המיוחסת לקופת החולים היא שהצוות הרפואי מטעם קופת החולים לא הסביר לתובעת, שהייתה באותה עת בת 36, אודות הסיכונים הכרוכים בהריון מעל גיל 35 ובכללם הסיכון לתסמונת דאון אצל העובר, ובתוך כך לא הפנה את התובעת לביצוע דיקור מי שפיר (להלן: "הדיקור" או "הבדיקה" בהתאמה). זאת למרות ההתוויה הרפואית לביצוע הבדיקה נוכח גילה של האם, מעל גיל 35, והזכאות לבצע את הבדיקה ללא תשלום ובמימון משרד הבריאות. נטען כי התובעת לא קיבלה הסברים נדרשים בעניין ולא הופנתה לביצוע הבדיקה.

   התובעים אינם מכחישים כי ברשומה הרפואית מיום 12.5.2015, בשבוע 7+5 להריון, נרשם בין היתר כי "הוסבר על בדיקת הריון – מי שפיר בשל הגיל", אולם התובעת טוענת כי בניגוד לתיעוד ברשומה הרפואית היא לא קיבלה הסבר אודות הבדיקה. התובעת טענה עוד כי ככל שהייתה יודעת אודות זכאותה לביצוע הדיקור על חשבון משרד הבריאות, בשל הסיכון לתסמונת דאון לעובר בהריון אצל אישה שגילה מעל 35, לא הייתה כל סיבה מצידה שלא לבצעה. עוד נטען, בין היתר, כי הצוות הרפואי לא בירר ולא תיעד את עמדתה של התובעת ביחס לביצוע או אי ביצוע הבדיקה, לא פנה בשנית לתובעת והציע לה לבצע את הבדיקה, ולא הציע לה חלופות לביצוע הבדיקה. נטען כי לו היו ניתנים לתובעת הסברים אודות הסיכונים לתסמונת דאון בהריון מעל גיל 35 והיו מפנים אותה לביצוע הדיקור, התובעת הייתה נשמעת להמלצות ומבצעת את הבדיקה, ובהתאם לתוצאותיה וככל שהן היו מעידות על קיומה של תסמונת דאון בעובר, הייתה הוועדה להפסקת היריון מאשרת את הפסקת ההיריון והתובעת הייתה פועלת בהתאם ומפסיקה את ההיריון.

4. כבר יצוין כי אין מחלוקת בין הצדדים שהתובעת לא הופנתה על ידי קופת החולים במהלך מעקב ההיריון לביצוע בדיקת מי שפיר וכי לא נמסרה לידיה הפניה לביצוע הבדיקה. כמו כן אין גם מחלוקת כי התובעת לא ביצעה בדיקות מעקב הריון כגון בדיקת סקר שליש ראשון, בדיקת סקירת מערכות מוקדמת, בדיקת סקר שליש שני (חלבון עוברי), ובדיקת העמסת סוכר. התובעת הסבירה בטיעוניה כי לא ביצעה את הבדיקות הנ"ל בגין נסיבות אישיות או בשל אי הבנת חשיבות הבדיקה, אולם לא העלתה כל טיעון לפיו אי ביצוע מי מהבדיקות נבע מחוסר ידיעה אודות הצורך בביצוע הבדיקה, או מחמת אי קבלת הסבר אודותיה, או כי לא הופנתה לביצוע הבדיקה.

5. לצוות הרפואי מטעם בית החולים התובעים ייחסו רשלנות, בין היתר, מאחר ולא בוצע לתובעת ייעוץ גנטי, כאמור בהפניה שנמסרה לתובעת על ידי רופא קופת החולים בהיותה בשבוע 36. התובעים טוענים כי ככל שבבית החולים היה מבוצע ייעוץ גנטי, הרי שבמסגרתו היה מומלץ לתובעת לבצע דיקור, לרבות דיקור מהיר, אשר התובעת הייתה מבצעת גם בשלב זה של ההיריון, ובמקרה של אבחנה כי העובר לוקה בתסמונת דאון הייתה מבקשת את הפסקת ההריון. לטענת התובעים, לו היו פונים לוועדה להפסקת הריון, זו הייתה מאשרת את הפסקת ההיריון והתובעת הייתה מבצעת הפסקת הריון בכל שלב בהריון.

6. התובעים תמכו את תביעתם ביחס לסוגית החבות בחוות דעתו של פרופ' צבי אפלמן מיום 2.4.2020 (להלן: "פרופ' אפלמן") וביחס לסוגית הנזק בחוות דעתו של פרופ' אבינועם שופר, מומחה בנוירולוגיה והתפתחות הילד, מיום 21.6.2020. ביום 22.5.2023 הודיעו התובעים על צירוף מסמך לחוות דעת זו.

7. מנגד טענו הנתבעות כי דין התביעה נגדן להידחות. כתב ההגנה מטעם קופת החולים הוגש ביום 25.8.2020 וכתב הגנה מטעם בית החולים הוגש ביום 18.6.2020, במסגרתם הן הכחישו את כל הטענות לרשלנותן וכן הכחישו את הקשר הסיבתי בין המעשה או המחדל המיוחסים להן לבין הנזקים הנטענים. הנתבעות טענו, בין היתר, כי התנהלותה של התובעת במעקב ההיריון, שבמסגרתו לא ביצעה בדיקות נדרשות ולא הקפידה למלא אחר ההנחיות של הצוותים הרפואיים, הן בקופת החולים והן בבית החולים, מלמדת כי גם אם התובעת הייתה מופנית לביצוע בדיקה פולשנית של דיקור לאחר שהייתה מקבלת הסברים כנדרש, היא לא הייתה מבצעת את הבדיקה.

8. ביחס לסוגית החבות קופת החולים הגישה ביום 18.2.2021 את חוות דעתו של פרופ' יריב יוגב, מומחה במיילדות וגניקולוגיה (להלן: "פרופ' יוגב"), וביום 17.2.2021 הוגשה על ידי בית החולים חוות דעתו של פרופ' שלמה ליפשיץ, מומחה במיילדות וגינקולוגיה (להלן: "פרופ' ליפשיץ"). כמו כן בשאלת הנזק ביום 17.2.2021 הנתבעות הגישו מטעמן את חוות דעתו של ד"ר אלי היימן, מומחה לנוירולוגיה ואפילפסיה ילדים.