ת"א 25999-11-13 קבוצת לב העיר ייזום ובניה בע"מ ואח' נ' פשדבורסקי ואח'

בקשת מאת התובעות לארכה להגשת חוו"ד ב-30 ימים. הנתבעים מתנגדים לבקשה.

במסגרת ההליך עלי להכריע במחלוקת בין הצדדים בנוגע לשווי דיירות מוגנת. ביום 10.1.16 הוריתי, בדיון במעמד הצדדים, כי התובעות יגישו ראיות תוך 45 ימים. התובעות לא עשו כן ובדיון נוסף שהתקיים ביום 17.4.16 הודיע בא כוחם כי לא הגיש הראיות "בשל לחץ עבודה". בהסכמה נקבע כי יגיש הראיות עד 21.5.16.

והנה, למרות ההסכמה הקולגיאלית, הוגשו הראיות חלקית, ללא חוו"ד שמאי, והתבקשה ארכה נוספת, נשוא בקשה זו (הבקשה הוגשה ביום 3.6.16, עם הראיות, דהיינו אף הראיות הוגשו באיחור של כשבועיים ללא נטילת רשות), בשל כך שטרם עלה בידי התובעות לקבל חוו"ד שמאי בנסיבות "שאינן בשליטתן".

לא צורף תצהיר לבקשה ולא בואר באילו נסיבות מדובר, כאשר חוו"ד היתה אמורה להיות מוגשת – במקור – עוד ביום 25.2.16.

ההתנהלות האמורה משקפת זלזול מוחלט בהליך השיפוטי והחלטותיי. צר לי כי בתשובה לתגובה עוד מתרעמות התובעות על הצד שכנגד, המתנגד לבקשה, תחת להתנצל על המחדלים הדיוניים ולבקש ארכה לפנים משורת הדין.

זאת ועוד, טענת התובעות שאינם מבינות לכאורה מדוע אצה הדרך לנתבעים, מוטב היה שלא תיטען. סוכם בין הצדדים כי הנכס נשוא התביעה יפונה תמורת תשלום מסויים, וכך נעשה, ובית המשפט יכריע האם מגיע לנתבעים סכום נוסף.

ברי כי האינטרס של התובעות אינו בהכרח החשת ההליך, בניגוד לנתבעים המבקשים לקבל סכום כסף נוסף עבור פינוי שכבר בוצע.

שורת הדין היתה מחייבת דחית הבקשה. רק לפנים משורת הדין ונוכח הזכות להבאת ראיות, איעתר לארכה קצרה עד ליום 22.6.16, בכפוף לכך שהתובעות ישלמו לנתבעים הוצאות בסך 5,000 ₪, עד למועד האמור ויצרפו אסמכתא להודעה על הגשת חוו"ד.

יואילו הנתבעים, לאחר קבלת חוו"ד שמאי התובעות, להודיע האם יהא סיפק בידיהם להגיש הראיות מטעמם טרם הדיון הקבוע ליום 18.7.16 אם לאו.