ת"א 25898-06-24

בפני תביעת נזיקין על פי חוק הפלת"ד. התובעת, ילידת 1990, עברה תאונת דרכים ביום 3.9.2023, עת ירדה מהרכב. מומחה מטעם בית המשפט קבע נכות אורטופדית צמיתה בשיעור 5% בגין הפגיעה בכף הרגל.

הצדדים הגישו תחשיבי נזק, בית המשפט הכין הצעה אשר לא השתכללה לכלל הסכם פשרה ולאחר שמיעת טענות הצדדים בקדם המשפט מיום 07.07.25 מצאתי כי אין לשנות מההצעה והתיק נקבע להוכחות.

דיון ההוכחות התקיים ביום 02.02.26 בו העידו ונחקרו התובעת ובעלה. למרות הפצרותיי בסיום דיון ההוכחות לא הגיעו הצדדים להסדר פשרה.

‏

התובעת טוענת כי נפגעה במהלך ירידתה מהרכב, עת איבדה שיווי משקל ונפלה ונחבלה בכף רגלה השמאלית עקב תחילת נסיעה של הרכב. לטענתה, היא הוכיחה כי פגיעתה אירעה עקב שימוש ברכב מנועי ובמהלך פעולת הירידה ממנו, ומדובר בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק.

הנתבעת טוענת מנגד כי שאלת החבות לא הוכחה ולא הוכח קיומה של תאונת דרכים, שכן גרסת התובעת אינה נתמכת בתשתית אובייקטיבית מספקת. הנתבעת מדגישה כי המעסיק לא ראה את התאונה, התאונה לא דווחה למשטרה ואין כלל אישור משטרה, ולא הובאו עדים נוספים פרט לבני הזוג המעורבים ישירות באירוע.

דיון והכרעה

המחלוקת העובדתית

עדות יחידה