ת"א 25826-05-10 אלכסנדר נ' סחר בע"מ ואח'

התובע, יליד 15.9.1955, נפגע ביום 1.7.08 בתאונת דרכים במסגרת עבודתו אצל הנתבעת 1. התובע נפגע ממשטח שהיה מונח על גבי מלגזה הנהוגה על ידי הנתבע 2.

אין מחלוקת כי האירוע מהווה תאונת דרכים. המחלוקת נוגעת לשאלת גובה הנזק ושיעור הפיצוי.

הנכות הרפואית

התאונה הוכרה כתאונת עבודה. לאחר תקופת אי כושר, נקבעו לתובע נכויות זמניות וקבועות על ידי הוועדות הרפואיות של המל"ל.

במהלך שנת 2009 נקבעה לתובע נכות בשיעור 15% בגין הגבלה בכתף ימין ובתוספת לפי תקנה 15 הועמדה הנכות לצרכי תביעת התובע למל"ל על 19%.

וועדה רפואית שנערכה ביום 5.7.10 נוכח עתירת התובע לקבוע החמרה במצבו, קבעה כי לתובע נכות בשיעור 10% בגין פגיעה בברך ימין נוכח ממצאי הדמיה אך בהעדר מגבלות תפקודיות, וכן נכות בשיעור 10% בגין כתף ימין.

בהמשך, נוכח החמרה במצב, נקבעו נכויות עדכניות על ידי הוועדה הרפואית.

ביום 21.2.11 נבדק התובע על ידי הוועדה הרפואית לעררים של המל"ל אשר קבעה כי לתובע נכות צמיתה של 30% לפי תקנה 42(1)(ד)III לתקנות הביטוח הלאומי בשל פגיעה בכתף ימין. כן נקבע, כי מבחינת ברך ימין וגב תחתון לא נותרו מגבלות המקנות אחוזי נכות.

בהתאם להחלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 21.3.11 נקבע, כי יש להפעיל תקנה 15 במלואה, ועל כן נכותו של התובע לצרכי תביעתו למל"ל הועמדה על 45%. כן ציינה הוועדה כי לעמדתה, התובע אנו יכול לחזור לעבודתו כטבח.