ת"א 25606-04-13 דירות יוקרה בע"מ ואח' נ' זפרני

לפניי בקשה מטעם הנתבע-המבקש, לזמן עדים לישיבת ההוכחות הקבועה ליום 2.6.16, בהעדר תצהיר מטעמם.

עסקינן בתביעת לשון הרע בסכום של 6,300,000 ₪ שהגישו המשיבים כנגד המבקש, בגין לשון הרע שפורסמה לכאורה במסגרת תשעה מכתבים שהפיץ ובהם עשרות ביטויים אסורים, לפי הוראות חוק איסור לשון הרע (להלן: "החוק").

בין הצדדים התנהלו הליכים מקדמיים והוגשו תצהירי עדות ראשית. מטעם המבקש, הוגשו ארבעה תצהירי עדות ראשית ולצדם הבקשה שמלפניי לזימון עשרה עדים נוספים ללא תצהיר מטעמם. לטענתו, זימונם הכרחי לשם הוכחת הגנתו לאמת בדברים, לפי הוראת סעיף 14 לחוק ואין באפשרותו לגייסם לצדו על דרך הגשת תצהיר מטעמם, נוכח מערכת היחסים שלהם עם המשיבים.

המשיבים התנגדו לבקשה וטענו כי היא חסרה בפרטים רבים שאינם מאפשרים קבלתה וביניהם, תמצית עדותם של העדים, מאמצי המבקש לקבל תצהיר מטעמם, נימוק המצדיק רלוונטיות בהבאתם לבירור המחלוקת ופרטי זיהוי אלמנטריים. עוד טענו כנגד חיוב מתבקש של העדים להתייצב לעדות עם מסמכים רבים, בלתי ספציפיים אשר נתבקשו בדרך "עוקפת" החלטה שדחתה את בקשת המבקש לעיון באותם המסמכים ויש בה כדי להכביד על העדים מעבר לסביר (ר' פרו' עמ' 12 שו' 27-28). לשיטת המשיבים, הבקשה לא נועדה לגילוי האמת ולייעול ההליך, אלא יש בה כדי להכשיר ניסיון להרחבת חזית טענות, להסיט את הדיון מהעיקר, לבצע "דיג" אסור ו-"לבוא בחשבון" עם המשיבים, אשר להליכים אחרים המנוהלים ביניהם (ר' תא"ק 28457-08-15; תא"ק 45890-10-15; ת"א 18006-11-15; ת"א 51580-11-15 וכן ערר שהוגש לוועדה המקומית לתכנון ובניה בעניין היתר בניה בקניון).

לחילופין, המשיבים ביקשו להורות כי זימון העדים יותנה בהפקדת שכר בטלתם בסכום ריאלי וכן ביקשו לאפשר להם, ככל שיהיה בכך צורך, להגיש ראיות מפריכות מטעמם.

ביום 5.1.16 הוריתי למבקש להגיש הבהרה לבקשתו, ביחס לחסרים הנטענים על ידי המשיבים, על מנת שניתן יהיה לשקול את הרלוונטיות של כל עד להליך, חשיבות עדותו לשם הירידה לחקר האמת ואיזון מתבקש בין זכויות הצדדים בעניין.

בהבהרה ראשונה, המבקש הוסיף פרטי זיהוי חסרים על העדים ונימק את הקשר של כל אחד מהעדים למשיבים - עסקי, עובד-מעביד, ספק-לקוח ומשפחתי. לטענתו, קשרים אלו אינם מאפשרים לו לבקש מהעדים להגיש תצהיר מטעמו. עוד עמד על חיוניותם של העדים להגנתו לשם הגעה לחקר האמת ופרט את הרלוונטיות שלהם להליך ולהגנתו בנסיבות העניין. לעניין המסמכים, טען כי מדובר במסמכים בסיסיים, ספציפיים, שחלקם פומביים בפני בעלי העסקים בקניון ואין מניעה להציגם. בתגובה להבהרה זו, המשיבים חזרו על התנגדותם וטענו כי אין בה די כדי לרפא את הפגמים שעלו בבקשה. לטענתם, המבקש נמנע מלצרף תמצית עדות של כל אחד מהעדים וחסרים פרטים ביחס לחלק מהם.

בדיון שהתקיים ביום 25.2.16, נערך ניסיון לא מחייב לסייע הצדדים להגיע להסכמות, נקבע מועד לשמיעת ראיות ואפשרתי למבקש להבהיר בשנית את תמצית עדותם הצפויה של העדים. בהבהרה נוספת, שב המבקש על טענותיו. המשיבים, מנגד, טענו כי אין בנימוקיו משום "תמצית עדות" שכן לא פורטו דברי העד הצפויים וביחס לאיזו פלוגתא; לא ברור מהי הגנת האמת אותה המבקש מנסה לחזק באמצעות עדויות אלו ומדובר בניסיון לחשוף מידע בדרך של חקירה פומבית ומסע דיג נרחב, במטרה לשפר את מעמדו העסקי והמשפטי בהליכים אחרים.

לאחר עיון בטענות הצדדים ולאור התרשמות ממכלול נסיבות העניין, קיבלתי את הבקשה לזימון עדים, בחלקה, נוכח העדפת הירידה המתבקשת לחקר האמת לשם הכרעה בסכסוך כעיקרו.