אלמוני נ' הכשרת הישוב רשת סוכנויות לביטוח בע"מ ואח'

רקע ועיקרי טענות הצדדים

1. לפני בקשה לתשלום תכוף שהגיש התובע, אשר נפגע בתאונת דרכים שאירעה ביום 21.1.13 שעה שנפגע כהולך רגל ממכונית. כתוצאה מהתאונה נגרמה לתובע, בין היתר, פגיעת ראש קשה.

2. במסגרת תיק זה מונו מספר מומחים רפואיים. חוות הדעת העיקרית שהוגשה עד כה הינה חוות דעתו של ד"ר חנוך אלרן, המומחה שמונה בתחום הנוירוכירורגיה. בחוות דעתו מיום 17.6.15 העריך המומחה כי נכותו הצמיתה של התובע בתחום מומחיותו עומדת על שיעור של 74%. עוד קבע המומחה, כי מיום התאונה ולמשך שנה עמדה נכותו על 100%, באופן זמני.

3. התובע טוען, כי כתוצאה מהתאונה הוא נאלץ להוציא הוצאות רבות, וכי הדבר מצדיק מתן תשלום תכוף נוסף (ב-10/2013 שולם לתובע תשלום תכוף בסכום של 35,000 ₪). נטען, כי בעקבות המלצת הצוות הרפואי המטפל בבית החולים "הדסה", שם נמצא התובע במעקב מאז התאונה, הוא עובר תהליך שיקומי ב"מכון פוירשטיין" בירושלים בתדירות שבועית, ובעלות חודשית של כ- 2,700 ₪ לחודש. עוד נטען, כי בעקבות מצבו כתוצאה מהתאונה אין התובע יכול לנסוע בתחבורה ציבורית והוא מתנייד באמצעות מוניות, לרבות לצורך הגעה לטיפול השבועי ב"מכון פוירשטיין", אליו הוא נוסע מביתו שבXXX. נטען עוד, כי התובע כיום הוא אב לשתי בנות, וכי בעקבות התאונה ומגבלותיו כתוצאה ממנה אין הוא יכול לסייע כראוי בטיפול בהן. בדומה נטען, כי התובע אינו יכול ליטול חלק של ממש במטלות הבית השונות ועל כן המשפחה נזקקת להעסיק עזרה בשכר. עוד נטען, כי קודם התאונה התעתד התובע ללמוד ב"כולל", שם, כך לפי הטענה, יכול היה ליהנות ממלגה חודשית של עד 7,000 ₪, ואולם כיום הוא לומד באופן חלקי בלבד ב"כולל" וזוכה למלגה בגובה כ-800 ₪ בלבד. נטען עוד לפיצוי בגין עלות תרופות ועזרים רפואיים. הסכום שנתבקש במסגרת הבקשה שלפניי עומד על כ- 250,000 ₪.

4. הנתבעים טוענים מנגד, כי יש לדחות את הבקשה. נטען, כי שולם בעבר לתובע תשלום תכוף משמעותי; כי לפי הדין אין לפסוק תשלום תכוף בעד תקופה העולה על שנתיים מיום התאונה; וכי יש להמתין עד לקבלת כל חוות דעת המומחים שמונו בעניינו של התובע על מנת לראות את התמונה הכוללת ואת צרכיו של התובע. ביחס לטיפולים ב"מכון פוירשטיין" נטען, כי היה על התובע למצות תחילה את זכויותיו בקופת החולים, וכי אין הצדקה לקבלת טיפול במרחק רב ממקום מגוריו של התובע. נטען עוד, התובע לא פירט בבקשה את מלוא הכנסותיו כיום, ובכלל זה את הכנסתה של רעייתו.

   דיון והכרעה

5. דין הבקשה להתקבל בחלקה.

   כידוע, מטרתו של הליך התשלום התכוף היא לספק את צרכיו של נפגע בתאונת דרכים הכוללים את "צרכי ריפויו של הנפגע וסיעודו ואת צרכי מחייתו ומחיית בני משפחתו שפרנסתם עליו", עד למתן פסק דין בתביעה העיקרית (סעיף 5(ב)(2) לחוק). המגמה היא, שהנפגע יקבל סכומים אלה מהר ככל האפשר, כדי לספק לו ולבני ביתו צרכים חיוניים אלה, אשר אינם יכולים "לחכות" עד לבירור תביעתו על פי סדרי הדין הרגילים, הליך שיכול לארוך זמן רב (ראו: ע"א 387/82 "קרנית" קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' אסידו, פ"ד מ(4) 213 (1985)). דהיינו, התשלום התכוף נועד לתת מענה הולם לצרכיו השוטפים של הנפגע. לאור זאת ובהינתן הדחיפות והזמניות שבסעד זה, אין בית המשפט נכנס בשלב זה לפרטי הנזק, לרכיבי הפיצויים ולעומקן של המחלוקות, אשר יתבררו במסגרת התביעה העיקרית (ראו: ע"א 358/89 בר-זאב (קטינה) ע"י הוריה ואפוטרופסיה הטבעיים נ' ג'ומעה, פ"ד מד(2), 612 (1990)). לעיתים נדרש בית המשפט להסתפק ב"ראיות לכאורה" אודות צרכיו של הנפגע. יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט (כתוארו אז) א' ריבלין במסגרת רע"א 9275/03 פינטו נ' יונה (לא פורסם), מיום 30.11.2003:

   "...בבחינת בקשתו של נפגע לקבלת תשלום תכוף לא נכנס אפוא בית-המשפט לעומקן של המחלוקות ולפרטיהן של העובדות, ובודק הוא רק אם זכאי הנפגע לכאורה לפיצויים על-פי חוק הפיצויים. הסעד המוענק לנפגע הוא סעד דחוף, סעד של חירום שאין להתלותו או לדחותו אלא בהתקיים ספק של ממש בעצם זכאותו של הנפגע."

    

6. בשלב המקדמי בו אנו נמצאים, מבלי לקבוע מסמרות בעניין, ולאור התרשמותי מהחומר שלפניי ומהדברים שנשמעו במהלך הדיון בבקשה, בו נכחו גם התובע ואביו, אני סבור שיש לפסוק לתובע פיצוי תכוף נוסף. על פניו, פנייתו של התובע, על פי עצת הצוות הרפואי המטפל, כך לפי הנטען, לעבור הליך שיקומי ב"מכון פוירשטיין" היא סבירה. הרושם הוא, כי פנייה זו, הכרוכה בטרחה ובמאמץ (פיזי וכלכלי) לא מבוטל מצידו של התובע, נעשית על ידו על מנת לנסות ולשקם את מצבו. אין צריך לומר, כי שיקומו של התובע הינו אינטרס משותף לשני הצדדים. עוד מביא אני בחשבון את הוצאות הנסיעה לטיפול השבועי ב"מכון פוירשטיין" ובכלל. בהקשר זה יש לציין, כי בתשובותיו לשאלות הבהרה שנשלחו אליו על ידי ב"כ התובע הסכים ד"ר אלרן כי התובע סובל מקושי בנסיעה באוטובוס. מביא אני בחשבון עוד את הטענה שבשים לב למצבו הרפואי של התובע הוא מתקשה ליטול חלק במטלות הבית השונות, ובכלל זה בטיפול בבנותיו, וכי המשפחה נזקקת להעסיק עזרה בשכר. מנגד, מביא אני בחשבון את העובדה שבעקבות התאונה מקבל התובע כיום קצבת נכות כללית בשיעור של כ- 5,200 ₪ וכן מלגה בגין לימודיו ב"כולל" בסכום של כ- 800 ₪.