ת"א 25600-06-13 בן ישי ואח' נ' שחרור

לפני תביעה כספית על הסך של 201,960 ₪ שהתובעים הגישו נגד הנתבע.

בעלי הדין וטיעוניהם:

חנה ודוד בן ישי, הם בני זוג תושבי היישוב הקהילתי פוריה עלית (להלן: "התובעים").

משה שחרור, אינסטלטור במקצועו הרשום ברשויות כעוסק מורשה (להלן: "הנתבע").

טענות התובעים:

על פי הנטען בכתב התביעה, במהלך שנת 2011, התובעים החלו לבנות את בית מגוריהם ביישוב הקהילתי פוריה. לצורך בניית הבית התובעים נעזרו באדריכלית שהכינה עבורם תכניות לבניית הבית, לרבות תכנית אינסטלציה. לאחר הכנת התוכניות הנ"ל, במהלך חודש אוקטובר אותה שנה, התובעים פנו למספר בעלי מקצוע, בתחום אינסטלציית המים והביוב, הציגו בפניהם את התוכניות וביקשו לקבל הצעת מחיר.

ביום 24.10.2011 ניתנה לתובעים הצעת מחיר על ידי הנתבע שהציג את עצמו, לטענת התובעים, כבעל רישיון קבלני על פי חוק, ובעל ניסיון רב בתחום.

אף שהצעת המחיר שנתן הנתבע לתובעים לא הייתה ההצעה הזולה ביותר, התובעים החליטו להתקשר עם הנתבע בהסכם, זאת לאור המצג שיצר האחרון בדבר מומחיותו ואיכות עבודתו.

בין התובעים לבין הנתבע נחתם הסכם, לפיו תמורת הסך של 58,000 ₪ בתוספת מע"מ, יבנה הנתבע את מערכת המים והביוב בבית התובעים, על פי התוכנית שהוכנה על ידי האדריכלית.

במהלך חודש נובמבר 2011 החל הנתבע בביצוע העבודות, על פי ההסכם, והתובעים שילמו לו את מלוא התמורה המוסכמת. לאחר תשלום התמורה החוזית לנתבע, הנתבע נעלם ולא שב לעבודה. התובעים ביצעו בדיקה למערכת האינסטלציה בביתם, אז הסתבר להם שהנתבע רימה אותם וביצע את העבודות באופן לקוי ורשלני, ושלא בהתאם לתוכניות. בנוסף, בדיקה שנערכה על ידי התובעים העלתה כי הנתבע אינו קבלן רשום על פי החוק.

בנסיבות אלו, הגישו התובעים תביעתם כנגד הנתבע בגין נזקים שנגרמו להם לכאורה על ידי הנתבע ואת תביעתם הם תמכו בחוות דעת הנדסית אשר הוזמנה על ידם.