ת"א 25527-03-13 האואר נ' סרוסי

1.לפניי בקשת הנתבע להתיר לו הבאת ראיות נוספות- הקלטות/תמלילי שיחות, שנערכו בינו לבין גב' מזל לוי ודינה כהן, אחיותיו של העד וייזמן בנימין,חלק מהיורשים, אשר על פי הנטען על ידי הנתבע, מכרו לו את הדירה נשוא התביעה והוא זה שמכר אותה לתובע.

הבקשה הוגשה לאחר שהסתיימה שמיעת הראיות בתיק וניתן צו להגשת סיכומי הצדדים.

לטענת הנתבע העד וייזמן לא מסר גרסה אמיתית בחקירתו עת טען כי הנתבע שימש כמתווך ולא כמוכר.לפיכך עתר הנתבע להגשת תמלילי שיחות אשר, לטענתו, תומכים בגרסתו לפיה רכש מאת היורשים את הדירה ומשכך, לא שימש בעסקת מכר הדירה כמתווך, אלא כמוכר.

2.התובע התנגד לבקשה וטען כי בקשת הנתבע באה כדי לגרור את ההליך עד אין קץ. לטענת התובע, אין המדובר בראיה כלל שכן המדובר בהקלטות של שיחות שניהל הנתבע עצמו עם מי מבין העדות מטעמו (בשונה מהקלטה עם התובע). התובע טען כי בתצהירו של הנתבע אין הסבר כיצד קלטות אלו נמצאו רק ביום 14.7.15, כמו כן הנתבע לא סיפק הסבר היכן שמר את הקלטות כל העת ,כיצד נעלמו, איך גילה אותן רק עתה ומדוע לא נערך תמליל שלהן מבעוד מועד.

כן טען התובע שהנתבע, אשר יכול היה לבקש לזמן את היורשות לעדות , נמנע מלעשות כן מטעמים השמורים עמו. עוד נטען כי אין בראיות שצירופן מבוקש כדי לסייע להגיע לחקר האמת, שכן מדובר בראיות "סובייקטיביות". עוד הפנה התובע לכך שהבאת הראיות בשלב כה מאוחר, תגרום לתובע נזק ראייתי ודיוני חמור באופן המפר את האיזון שבין זכויות בעלי הדין להליך. היעתרות לבקשה עתה תביא לפגיעה בניהולו התקין של ההליך, תכביד על התובע ותחייב אותו לבקש לזמן את היורשות שעמן ניהל הנתבע את השיחות שבמוקד וכן לבקש לזמן לחקירה נוספת את הנתבע, וכן ובמידת הצורך יבקש התובע אף להביא עדויות הזמה.

 הכרעה:

3.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, שוכנעתי כי דין הבקשה להידחות.

הכלל הוא כי על בעל דין להביא את כל ראיותיו כמקשה אחת. ראו דברי כב' השופט א' ריבלין ברע"א 2137/02 אליהו ממן נ' פז חברת נפט בע"מ (טרם פורסם) [פורסם בנבו], בהחלטתו מיום 30.7.02 כדלקמן:

"הכלל לענין הגשתן של ראיות לבין המשפט הוא, כי בעל דין צריך להגישן ב'חבילה אחת'".

בכדי לסטות מן הכלל הנ"ל, על בית המשפט להתחשב באופי הראייה שמבוקש לצרפה ובשלב בו מוגשת הבקשה. ככל שההליך נמצא בשלב מוקדם- כך יטה בית המשפט להיעתר לצירוף הראיה החדשה:

"בשאלת הגשתן של ראיות נוספות, יתחשב בית המשפט, בין היתר, באופי הראיה הנוספת, האם היא "פשוטה"; מהו השלב אליו הגיע המשפט; ככל שהמשפט מצוי בשלב מתקדם יותר כן יטה בית המשפט שלא לקבל את הראיה; יש לבחון גם האם הצד המבקש את הבאת הראיה הנוספת ידע או היה עליו לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב מוקדם יותר".