ת"א 25489-01-17 ים טופ פאשן 2010 בע"מ נ' קנית השלום השקעות בע"מ

לפניי בקשה למתן צו מניעה זמני, שנתבקשה אף במעמד צד אחד, במסגרתה עותרת המבקשת לצו עשה זמני אשר יורה למשיבה להשיב למבקשת את הערבות הבנקאית שניתנה בקשר עם חוזה לשכירת חנות מהמשיבה (מרכז עזריאלי) לחלופין להורות למשיבה להימנע מביצוע דיספוזיציה בערבות הבנקאית. הבקשה הוגשה בצוותא חדא עם תביעה כספית בסך של 839,449 ₪ ותביעה לצו עשה קבוע המורה למשיבה להשיב לתובעת את הערבות או לצו מניעה קבוע האוסר על המשיבה לעשות דיספוזיציה בערבות (והכל כמפורט בבקשה ובתביעה).

לאחר שעיינתי בבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לסעד זמני להידחות אף בלא צורך בתגובה וזאת מהנימוקים הבאים על משקלם המצטבר-

1.לשיטת המבקשת הערבות ניתנה במסגרת חוזה שכירות בין המבקשת לבין המשיבה (מרכז עזריאלי) בקשר עם שכירת חנות שפונתה, לפי הטענה, ביום 11.9.16 (סעיף 72 לבקשה). לשיטת המבקשת אין לה חובות ביחס לחנות ועל כן המשיבה מחזיקה בשטר הערבות שלא כדין.

2.הערבות מושא הבקשה לסעד זמני צורפה כנספח י"ח לה; ענין לנו על פי נוסחה הברור בערבות בנקאית אוטונומית. הערבות ממוענת למשיבה (ו/או לקבוצת עזריאלי בע"מ) , הערבות הונפקה על ידי הבנק ומימושה אינו מותנה בהתקיימות תנאים וזאת כמשתקף מהלשון הברורה של כתב הערבות ובפרט סעיף 2 לכתב הערבות.

3.ערבות בנקאית היא מכשיר פיננסי חשוב המבטיח את יכולתו של המוטב לקבל לידיו את כספי הערבות (ראו: רע"א 73/00AMS Technical Systems Inc. נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, פ"ד נד(2) 394, 400 (2000); כן ראו: רע"א 4256/93 שיכון עובדים בע"מ נ' ארז תעשיות בנייה בע"מ, פ"ד מח(1) 450 (1993); רע"א 1084/04 פרירון חברה להשקעות פיתוח ובניין בע"מ נ' לוקי בניה ופיתוח בע"מ, פ"ד נח(5) 535, 539-538 (2004)).

4.נוכח חשיבות הערבות, ככלל לא ייעתר בית המשפט לבקשות לעיכוב מימוש ערבות בנקאית, אלא במקרים חריגים וכאשר הטעם להתערבות אינו נעוץ בעסקת היסוד אלא בהתקיים אחד מהחריגים אשר הוכרו בפסיקה – חריג המרמה וחריג הנסיבות המיוחדות (ראו לדוגמה: רע"א 4479/10 דלתון עבודות אלומיניום בע"מ נ' קש"ת מלונאות בע"מ (פורסם בנבו, 13.6.2010)).

5.לא מצאתי כי בענייננו מתקיימים החריגים המצדיקים עיכוב מימוש הערבות, המבקשת אף לא טענה לחלותם. עיקר טענות המבקשת נסבות על כך שלטענת המבקשת אין לה חוב כלפי המשיבה. אלא שעניין זה נראה שנוי במחלוקת וזאת כמשתקף למשל ממכתב המשיבה מיום 11.10.16 (ראו נספח יט) ממנו עולה כי לשיטת המשיבה קיים חוב. שאלת קיומו של חוב היא כמובן שאלה נכבדה אלא שאין בטענה זו אשר קשורה בטבורה בעסקת היסוד – כדי להשליך על מימוש הערבות – והמקום לברר הטענות הוא בגדרי ההליך העיקרי.

6.במסגרת הסכם השכירות והניהול הסכימו הצדדים כי תנאי להשבת הערבות יהיה מסמך עליו תחתום המבקשת ולפיו אין לה טענות כלפי המשיבה. המבקשת אינה חולקת על כך שמסמך כזה לא נחתם על ידה, אלא טוענת כי הדרישה מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד. בשלב זה לכאורה ומבלי לקבוע מסמרות לא מתקיים אחד התנאים לצורך השבת הערבות. שאלת היותו של הסעיף תנאי מקפח בחוזה אחיד, גם היא שאלה נכבדה אך גם היא נעוצה בעסקת היסוד ואינה מצדיקה עיכוב מימוש הערבות הבנקאית בגדרי הבקשה לסעד זמני.

7.טעם נוסף המטה דין הבקשה לדחייה נעוץ בכך שבענייננו לכאורה אין בכוונת המשיבה לפעול למימוש הערבות, המשיבה למעשה מבקשת הארכת הערבות כאשר האפשרות של מימוש הערבות תתממש ככל שהמבקשת לא תאריך את הערבות. לכן ובשים לב למאזן הנוחות נזקה של המבקשת בשלב זה יכול להסתכם בעלויות של הארכת הערבות בלבד.

עוד ובמישור מאזן הנוחות יש לזכור כי גם במקרים בהם החשש הוא מפני מימוש הערבות – אין בכך כדי להשליך על הזכויות המהותיות של הצדדים להתקשרות. המשמעות היא לכל היותר כי כספים יועברו לנמעני הערבות, כאשר מבקשי הערבות יוכלו לתבוע את השבת הכספים על יסוד טענותיהם בגדרי ההליך העיקרי.

לפיכך הבקשה לסעד זמני נדחית, ממילא נדחית גם הבקשה לצו במעמד צד אחד.

טענות הצדדים יתבררו בגדרי ההליך העיקרי.