ירמולנקו ואח' נ' ל.מ.ן. שותפות רשומה ואח'

הצדדים בתיק זה התקשרו ביום 15.12.2013 בהסכם לשותפות בלתי רשומה בעסק של עבודות קידוח. הסכם השותפות הוא נספח א לכתב התביעה (להלן: "השותפות" ו - "הסכם השותפות", בהתאמה). במבוא להסכם השותפות נזכר כי נשוא הסכם השותפות היא מכונת קידוח חדשה שמספרה 32-560-18 (להלן: "מכונת הקידוח").

השותפות פעלה במשך כשנה ומחצה, עד לביטול הסכם השותפות בהודעת התובע מיום 17.5.2015 (נספח ח' לכתב התביעה), בשל חילוקי דעות בין הצדדים וטענותיו של התובע, לפיהן לא קיבל את חלקו ברווחי השותפות, אשר אף הוסתרו מעיניו נוכח הדרך בה ניהל הנתבע 1 את חשבונות השותפות.

בהמשך לכך הגיש התובע כתב תביעה לבית משפט השלום ובו עתר לחיוב הנתבעים בתשלום סך 681,774 ש"ח, ובמסגרת תביעה זו אף הוגשה תביעה שכנגד, שסכומה 312,659 ₪. בית משפט השלום מצא כי עתירות התביעה הינן בנושא השותפות וגילוי חשבונותיה, ומהטעם הזה הועברה התביעה לבית משפט זה ולידון בפני מותב זה.

אין מחלוקת כי הצדדים קיימו בתקופת השותפות פעילות עסקית משותפת, אשר עבודות הקידוח בה נעשו על ידי התובע ורישומי פעילותה ודיווחיה נעשו על ידי הנתבע 2 (להלן: "הנתבע"), במסגרת עסקיו האחרים, ומבלי שנפתחו חשבון בנק מיוחד או הנהלת חשבונות מיוחדים לטובת השותפות. אין אף מחלוקת כי הנתבע שילם לתובע תשלומים חודשיים במהלך הפעילות המשותפת, שסכומם הכולל עומד על סך 274,640 ₪.

התובע טוען כי השותפות כללה פעילות קידוח שלא נעשתה רק באמצעות מכונת הקידוח וכן כי רווחי השותפות עלו הרבה על ההכנסות שקיבל, ועל כן הגיש את התביעה לקבלת מחצית מהרווחים הנטענים, כמו גם סך 70,000 ₪, החזר השקעתו בשותפות ועוד סך 50,000 ש"ח פיצוי מוסכם לפי הסכם השותפות, בגין הפרתו על ידי הנתבע. לעניין הכנסות השותפות טען התובע כי לא ניתן לסמוך על הנהלת החשבונות שניהל הנתבע, אשר לא כללה דיווחים על הכנסות רבות, וכי יש לחשב את ההכנסות בפועל לפי רשימת עבודות שהכין והערכותיו את ההכנסות מעבודות אלה (נספח 14 ).

הנתבעים טענו כי רווחי הפעילות העסקית של השותפות היו מעטים, ופחותים מהרווחים שחולקו לתובע, וכי על כן הוברר כי התובע קיבל תשלומי יתר. הנתבע אף טען כי הינו מנהל ספרי עסקיו כדין וכי יש ללמוד את התוצאות העסקיות ותוצאותיהן מתוך ספרים אלה. עוד נטען כי התובע הפר את הסכם השותפות בכך שהביא לסיומו ועל כן חייב בפיצוי המוסכם.