עיריית רחובות נ' המרכז לאקונומיה בישראל בע"מ (חל"צ) ואח'

התובעת הגישה כנגד הנתבעים תביעה כספית בגין חוב ארנונה. לפני בקשת הנתבעים להורות לתובעת להשיב בתצהיר, בצורה מלאה ועניינית, על שתי שאלות: האחת – "מהו המקור החוקי שמכוחו שואבת העירייה את הסמכות להטיל שומות ארנונה ולקבוע את שיעורי המסים המוניציפליים אשר מוטלים על מחזיקי נכסים בעיר רחובות"; והשנייה – "בהינתן כי חוק יסוד: משק המדינה אוסר הטלת מסים, ושינוי שיעוריהם של מסים, אלא בחוק או על פיו, מדוע לא תחזור בה העירייה לאלתר מכול תביעותיה נגד הנתבעים".

התובעת השיבה בתצהיר תשובותיה לשאלון כי המקור החוקי ממנו היא שואבת את סמכותה להטיל ארנונה הוא חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי תקציב), התשנ"ג-1992. בתשובתה לבקשה שלפני, ציינה התובעת כי די באמור בתשובה לשאלון כדי לבסס את תביעתה.

עיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה. כידוע, מטרת השאלונים היא להביא לחיסכון בזמן שיפוטי, ליעל את הדיון ולקצר אותו (רע"א 557/00 אפרופים שיכון וייזום 1991 בע"מ נ' מדינת ישראל (7.5.00)). השאלונים נועדו לאפשר לבעל הדין לקבל את הנתונים הדרושים "להוכיח את התביעה או לדחותה, כמו גם העברת נושאים לגביהם ניתן לאסוף מידע לצדדים, לשם הכנת תצהירים מטעמם, לחידוד השאלות השנויות במחלוקת ולהשגת הודיות" (בש"א (מחוזי ת"א) 3419/09 שוטן נ' אייזנברג (2.4.2009)). השאלות בשאלון יכול שתתייחסנה הן לעובדות שבמחלוקת, העולות במישרין מכתבי הטענות, הן לעובדות אחרות העשויות לעזור, בעקיפין, להוכיח או להזים עובדות אלה (יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 444 (מהורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995). השאלונים נועדו, אפוא, לקדם את הבירור העובדתי ומשכך אין מקום להציג במסגרתם שאלות משפטיות שהתשובה להן היא פרשנות משפטית. לעניין זה כבר נפסק כי השאלון אמור "להתייחס בעיקרו לעובדות ולא למסקנות או פרשנויות וכמובן שהשאלון לא נועד 'לתפוס' את הצד שכנגד אודות פרשנות משפטית זו או אחרת" (ת"א (מחוזי ת"א) 19283-04-11 א. ארנסון בע"מ נ' חברת נמלי ישראל פיתוח ונכסים בע"מ (10.2.2015); ת"א (מחוזי ת"א) 11897/07 יובנק חברה לנאמנות בע"מ נ' אלטשולר שחם בע"מ (24.12.07).

בענייננו, השאלות שהציגו הנתבעים הן שאלות משפטיות, אשר יכול שתתבררנה במסגרת ההליך עצמו, אך ברי כי אין מקומן בשאלון שנשלח. עם זאת, בשים לב לכך שהנתבעים אינם מיוצגים על ידי עורך דין, מצאתי לנכון להורות לתובעת להשלים את תשובתה במובן זה שתציין את הסעיפים הספציפיים עליהם נסמכת תביעתה. בכפוף לאמור, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ז' שבט תשע"ח, 23 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.