ת"א 25345-10-13 שיינין נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

בקשה להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל ביחס לנכותו הרפואית של התובע כתוצאה מתאונת דרכים מיום 21/5/11, נושא תיק זה.

רקע

1. הנתבעת מבקשת להביא ראיות לסתור את קביעת הוועדה הרפואית לעררים של המוסד לביטוח לאומי מיום 2/9/13, על פיה נקבעה לתובע נכות צמיתה של 32% עקב תאונת הדרכים מיום 21/5/11, נושא תיק זה (להלן: "התאונה").

   התובע מתנגד לבקשה.

2. וועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי- נפגעי עבודה (להלן: "הוועדה הרפואית"), מיום 26.6.13, קבעה כי כתוצאה מהתאונה נגרמה לתובע נכות צמיתה בשיעור 14.5%- 10% לפי סעיף 37(5)(א) בגין הגבלה קלה בתנועות ע"ש צווארי ו- 5% לפי סעיף 37(7)(א) במחצית, בגין הגבלה קלה מאוד בתנועות ע"ש מותני. בעניין תלונות התובע על כאבי כתף, קבעה הוועדה הרפואית כי התלונה הראשונה בגין כאבי כתף הופיעה ב- 1/1/12 וכי בבדיקה מיום 1/1/12 ציין התובע כי הוא סובל מכאבי כתף במשך שבועיים. נוכח זאת קבעה הוועדה שאין קשר סיבתי בין כאבי הכתף לתאונה.

3. התובע והמוסד לביטוח לאומי הגישו ערר על החלטת הוועדה הרפואית- המוסד לביטוח לאומי טען, ככל הנראה, כי יש לשייך חלק מהנכות למצב קודם ואילו התובע טען שהפגיעה בכתפו נגרמה עקב התאונה. הוועדה הרפואית לעררים (להלן: "וועדת הערר") דחתה את ערר הביטוח הלאומי וקיבלה את הערר אשר הוגש על ידי התובע וקבעה לו נכות צמיתה בשיעור 31.6% (במעוגל, 32%), כאשר הוסיפה לנכות אשר נקבעה על ידי הוועדה הרפואית, נכות בשיעור 20% לפי סעיף 42(1)(3)II בגין תלונות התובע ביחס לכתף ימין.

4. לטענת הנתבעת יש לאפשר לה להביא ראיות לסתור את קביעת הוועדות הרפואיות כי אין לשייך חלק מנכותו בגין עמוד השדרה ומתני למצב קודם ועל ההחלטה שקיים קשר סיבתי בין נכותו של התובע בכתף לבין התאונה.

   טענות הנתבעת

5. יש להתיר לה להביא ראיות לסתור שכן המוסד לביטוח לאומי לא ערך ברור רפואי ממצה בשאלת מצבו הרפואי של התובע, ובעיקר בשאלת הקשר הסיבתי בין הנכות שהוענקה בגין הכתף לבין התאונה, וכן בשאלת קיומו של מצב רפואי קודם בעמוד שדרה הצווארי והמתני.

6. קביעת וועדת הערר על קיומו של קשר סיבתי בין תלונות התובע על פגיעה בכתף ימין נעשתה אך ורק בגין אזכור כאבי כתף במסמך אחד, שאינו מסמך רפואי ולא נערך על ידי גורם רפואי.

7. שתי הוועדות הרפואיות התעלמו מתלונות וממצאים קודמים בעמוד שדרה צווארי ומתני, שכן לא עמד בפניהן החומר הרפואי הרלוונטי מהעבר, כולל תלונות רבות קודמות, ממצאי בדיקות הדמיה וממצאים על הגבלת תנועה, עוד קודם לתאונה.