ת"א 25267-04-13 סומיה טאהר נ' עבד אללטיף אבו אורקיה(המנוח) ואח'

רקע עובדתי

1.בפניי בקשה שהוגשה מטעם הנתבעת 24 (להלן: "המבקשת"), בגדרה התבקש בית המשפט להורות על סילוקה של התביעה, בתיק דנא, על הסף.

2.עניינו של ההליך, זכויות הבעלות במספר חלקות מקרקעין מאדמות כפר מיסר, וביניהן חלקה 3 בגוש 8708 (להלן: "החלקה").

לטענת התובעת (להלן: "המשיבה") היא רכשה זכויות הבעלות בחלקות מקרקעין אלה בתמורה מלאה מאת חמה המנוח, עבד אלרחמאן אבו אורקיה (להלן: "המנוח"), על פי הסכם מכר שנחתם ביניהם ביום 30.6.74 ואשר לא הושלם ברישום בפנקסי המקרקעין.

בשנת 1979, מסר המנוח בידי בנו מוחמד, הוא בעלה המנוח של המשיבה (להלן: "מוחמד"), ייפוי כוח כללי, המסמיכו לבצע פעולות בשמו. על סמך ייפוי כוח זה, חתם מוחמד בשנת 1983 בשמו של המנוח, על הסכם מתנה להעברת הזכויות בחלק מאותן חלקות מקרקעין על שם ארבעת ילדיו המשותפים עם המשיבה, הנתבעים 5א-5ד (להלן: "הבנים"). המנוח הלך לעולמו בשנת 1984 ואילו בשנת 1986, נרשמו הבנים כבעלי הזכויות בחלקות המקרקעין על פי הסכם המתנה. מאוחר יותר, הועברו ונרשמו זכויותיו של הבן עדנאן (להלן: "עדנאן"), בחלקה 3 הנ"ל על שם המבקשת, מכוח הסכם חיים משותפים עליו חתמו עובר לנישואיהם.

לטענת המשיבה בכתב התביעה, העברת הזכויות לבנים על ידי מוחמד נעשתה ללא ידיעתה, והיא משוללת כל תוקף, הן בשל כך שלא ניתנה הסכמתה לכך, הן משום שרישום הזכויות ע"ש הבנים נעשה לאחר פטירתו של המנוח ופקיעת תוקף ייפוי הכוח הכללי שניתן למוחמד, והן היות ומוחמד עצמו לא היה כשיר לבצע פעולות משפטיות בעת העברת הזכויות. על כן, עתרה המשיבה להורות על ביטול רישום זכויות הבעלות בשמם של הבנים ושל המבקשת ותחת זאת רישומן בשמה.

3.יצוין כי בכתבי ההגנה שהוגשו על ידי שלושה מבין ארבע הבנים, ובכללם עדנאן, הוצהר כי הם מודים בכל עובדות כתב התביעה ואין להם כל התנגדות למתן הסעד המבוקש.

4.בבקשתה טוענת המבקשת כי יש לסלק התביעה כנגדה על הסף, הן מחמת מעשה בית דין והן מפאת התיישנות.