פלוני נ' א.מ מג'ד לבניין בע"מ

1.התובע, יליד 1966, עותר לחייב את הנתבעת בנזקי גוף שנגרמו לו בתאונה מיום 18.02.10 במהלך עבודתו בשירותה.

2.לטענת התובע, התאונה ארעה כאשר התבקש על ידי מנהל הנתבעת לחתוך ברזלים ולפתע תוך כדי עבודתו נפל עליו גוש בטון כתוצאה מעבודת עובד אחר שעבד במקום בחיתוך בגושי בטון בעזרת קונגו ולא שמר על כללי הבטיחות.

אין חולק כי מדובר בתאונת עבודה והנתבעת אף חתמה על טופס 250 – הודעה למל"ל על התאונה.

ממקום התאונה הובהל התובע באמבולנס לבית חולים. הוא נבדק, בוצעו צילומים ולא נמצא ממצא גרמי חריג, הן בצילומים והן בבדיקת אורתופד, הגם שהתלונן על רגישות וכאב בגב.

הומלץ על מנוחה, אנלגטיקה ומעקב בקהילה.

הכאבים המשיכו לטענת התובע והוא אף סבל מהגבלה בתנועות, תוך שהומלץ לו ללכת עם חגורת גב וניתנו לו אישורי מחלה לתקופה של כחודשיים.

התובע הופנה למיפוי עצמות, העיד על קליטות קלות בחוליות L2,L3: "קרוב לוודאי שברים בשלב ריפוי" והתלונה האחרונה בעניין הכאבים היא מיום 03.02.11.

3.התאונה הוכרה כתאונת עבודה, נקבעה נכות זמנית בשיעור 10% מיום 19.05.10 – 31.08.10 (3 חודשים) ולאחר מכן, נקבע 0%. התובע אינו טוען בתיק זה לקיומה של נכות.

4.הנתבעת טוענת שהתביעה הוגשה בשיהוי ניכר כשבמהלך השנים התובע לא התלונן ובכך נגרם לה נזק ראייתי. היא מכחישה את עצם התאונה וטוענת לחילופין כי ככל שארעה התאונה, מדובר בנזק קל שחלף חיש מהר.

5.הצדדים הסכימו לקבל פסק דין על דרך הפשרה לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט.

6.לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בתיעוד הרפואי ושאר המסמכים שהוצגו לעיוני, לרבות מסמכי המל"ל, מצאתי להעמיד את הפיצוי על סך 17,000 ₪. הסכום מורכב מפיצוי בגין הפסד שכר לתקופה קצרה, כאב וסבל, הוצאות ונסיעות. תוך שהוא משקלל ומקזז סכומים בגין בעיית אחריות/ אשם תורם.

7.אשר על כן, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 17,000 ש"ח. הנתבעת תישא בשכ"ט עו"ד בשיעור 17.5% + מע"מ ותשפה את התובע באגרה ששולמה עם פתיחת התיק. ניתן פטור מיתרת אגרה.