ת"א 25205-06-13 נקאש ואח' נ' מנהל מקרקעי ישראל - מחוז דרום ואח'

ההליך דנא הועבר לטיפולו של מותב זה.

מעיון בהשתלשלות ההליכים עד הנה דומה כי ישנם היבטים שונים אשר הצדדים העלו, בין היתר, במסגרת כתבי ההגנה, אשר לא באו לכלל הכרעה שיפוטית, בשל העובדה כי לא פורטו במסגרת בקשה נפרדת, המחייבת תגובת כלל הצדדים האחרים גם יחד.

כך, טענת ההתיישנות שהעלתה הנתבעת 3 בכתב ההגנה, נותרה בלא מעש מאז הועלתה (הדברים תקפים אף ביחס לטענת הנתבעת 1 בדבר הרחבת חזית שבוצעה בכתב התביעה המתוקן, אם כי בהקשר זה, נוכח מועד הגשת כתב ההגנה על ידה, אינני סבור כי יש לבוא אליה בטרוניה בנדון). ככל שבעל דין עומד על טענתו, ובכלל זה נוטל הסיכון כי ככל שבקשתו תידחה יהא הדבר כרוך בהוצאות, הנכון בעיניי כי יפעל לגלם את הטענה המקדמית על דרך של בקשה נפרדת.

לעת הזו. מונחת בפניי אך בקשת הנתבעת 2 לסילוק התביעה על הסף, בשל הטעמים הכלולים בה, ותגובת התובעים ביחס לבקשה.

בהתאם לתקנה 241(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, תהא הנתבעת 2 רשאית להגיב לתשובת התובעים לא יאוחר מיום 21.2.16, אף כי מובהר שתורף הבקשה יידון בדיון.

עם זאת. נוכח כל אשר פורט לעיל, ובפרט בהינתן העובדה שסבורני כי עיון בכתב התביעה המתוקן מציף סימני שאלה המחייבים ליבון עובדתי ומשפטי גם יחד, ראיתי להורות על קדם משפט, במסגרתו ייערכו הצדדים להבהיר עמדתם ביחס לסוגיות שפורטו לעיל, ובה בעת, התובעים ייערכו להבהיר מידת חלקם המדויק של כל אחד מהנתבעים בסעדים המבוקשים, במובחן האחד מרעהו, תוך הפניה קונקרטית לסעיפים מתוך כתב התביעה, המייסדים אחריות משפטית כאמור.

כן יתנו התובעים דעתם לעובדה שעל פניו בהינתן שלא פעלו להגשת הליך מתאים בפני האינסטנציה הרלוונטית ביחס להחלטה שלא להאריך את הסכם הפיתוח, כי אז גרעינה ושיעורה של התביעה מתפרש כניסיון לעקוף את דרך התקיפה המותווית בדין, ומבלי לקבוע מסמרות, אפשר כי חלוף המועד משריין את ההחלטה המנהלית בדבר תוקף הסכם הפיתוח, באופן היוצר מניעות מפני היזקקות לכתב התביעה המתוקן במתכונתו.

חרף האמור, ועל מנת לחסוך בהוצאות, לעת הזו, הנכון בעיניי כי הצדדים יימנעו מהגשת בקשות מקדמיות נוספות. בשים לב לתוצאת הדיון שייערך, ייקבעו סדרי דין מוגדרים המתוחמים בלוחות זמנים קצובים.

לאור האמור, קובע דיון ליום 23.5.16 בשעה 10:00, בנוכחות ב"כ הצדדים ובעלי דין.