ת"א 25085-02-12 מדיקאר חברה לשירותי רכב בע"מ נ' אלקטרו סליל בע"מ ואח'

בהמלצת בית המשפט הסכימו הצדדים לתביעה לכך שפסק הדין יינתן על דרך הפשרה בהתאם לסמכות בית המשפט לפסוק כך על-פי סעיף 79א בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. בהתאם להסכמה זו, שעליה הודיעו באי-כוח הצדדים בדיון מיום 5.11.2015, פסק הדין ניתן על סמך כל המסמכים המצויים בתיק בית המשפט ועל סמך סיכומי טענות באי-כוח הצדדים לתביעה, שנטענו בעל-פה בדיון האמור.

2.המחלוקת הטעונה הכרעה עניינה בנושא הפיצוי המוסכם שנקבע בהסכם השכירות שנחתם בין התובעת, משכירת הנכס, לבין הנתבעים, אשר שכרו אותו לשם הפעלת עסק (הנתבעת 1), אשר הועמד על סך 70,000$.

על-פי טענת התובעת, על הנתבעים לשלם לה את מלוא סכום הפיצוי המוסכם, וזאת בשל הפרות נטענות של הסכם השכירות, כפי שפורטו בסעיף 10א-ז בכתב התביעה.

מנגד טענו הנתבעים, כי הסכם השכירות לא הופר וכי התובעת מנסה בחוסר תום-לב לייחס לנתבעים הפרות של ההסכם בעניינים שוליים. עוד טענו, כי אפילו היו הפרות של ההסכם כטענת התובעת, הרי שדובר כאמור, בהפרות הנוגעות לעניינים פעוטים אשר אינם מצדיקים את פסיקת הפיצוי. לחלופין טענו, כי מאחר שמדובר בהפרות מינוריות של ההסכם, אשר לא הייתה להם השלכה של ממש, נמצא כי סכום הפיצוי שנקבע אינו עומד ביחס סביר לנזק שניתן היה לצפות בשל אותן הפרות בעת חתימת ההסכם. לפיכך לטענתם, על בית המשפט להפחית את סכום הפיצוי באופן משמעותי וזאת התאם לסמכותו לעשות כן לפי סעיף 15(א) בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970.

3.תחילה יוער, כי אין מחלוקת על כך שתקופת השכירות הסתיימה זה מכבר, לאחר הגשת התביעה הנדונה. אף אין מחלוקת על כך שאין רלוונטיות לכל אשר אירע לאחר הגשת התביעה ועד אשר הנתבעים פינו את הנכס. בדומה, אין מחלוקת על כך שהנתבעים שילמו את מלוא דמי השכירות במשך כל תקופת השכירות ועד מועד פינוי הנכס. כך שהנושא היחיד שלגביו יש להכריע הוא נושא הפיצוי המוסכם.

4.בחינת כל ההפרות הנטענות של ההסכם (כפי שכאמור, פורטו בסעיף 10 בכתב התביעה) ובחינת תשובות הנתבעים, כפי שפורטו בהרחבה בעיקר בתצהירו של הנתבע 2, מנהל הנתבעת 1, מעלה כי אמנם, כטענת הנתבעים, אפילו דובר באי מילוי מדויק של מקצת מהוראות ההסכם, הרי שמדובר בעניינים שוליים נעדרי השלכה מעשית. בכל מקרה, אפילו היו הוראות בהסכם אשר לכאורה, לא מולאו בדווקנות, לא היה בכך כדי להסב לתובעת נזק כספי ומכל מקום, התובעת לא הצביעה על נזק כאמור.

נעמוד אפוא, על הדברים בקצרה:

א.טענת התובעת כי הנתבעים לא מסרו מראש המחאות של תשלום דמי השכירות לכל תקופת השכירות. לעניין זה השיבו הנתבעים כי אין מחלוקת שדמי השכירות שולמו תמיד במועדם. עובדה שהתובעת לא חלקה עליה.

ב.טענת התובעת כי הנתבעים לא מסרו לרשותה העתק פוליסת ביטוח בהתאם להוראות ההסכם. הנתבעים השיבו כי כן ביטחו את המושכר וכי עותק הפוליסה (שצורף אל תצהירי הנתבעים) אמנם הועבר לידי התובעת.