ת"א 25040-01-14 פטום נ' יאסין חברה ליבוא ושיווק וגרניט בע"מ ואח'

לפניי תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע עקב תאונת עבודה בה היה מעורב ביום 15.10.2009.

הצדדים הסמיכוני ליתן פסק דין על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984.

התובע, יליד 1973, עבד בזמנים הרלוונטיים לתביעה במפעל שיש של הנתבעת 1.

התובע טען בתצהיר נסיבות שהגיש כי, במהלך עבודתו נפגע באופן קשה באגודל ימין לאחר שהרים יחד עם עובד אחר חתיכת שיש לצורך העברתה ממקומה למקום אחר, כאשר במהלך ההעברה הוא החליק על הרצפה שהייתה מלוכלכת, מה שהביא לנפילת השיש על ידו הימנית ופציעתו.

התובע אינו טוען לנכות צמיתה עקב התאונה.

מהמסמכים הרפואיים שהוגשו עולה כי לאחר התאונה, פנה התובע אל בית חולים גליל מערבי בנהריה, שם אובחן חתך בגודל 2.5 ס"מ בצד הגבי של אגודל יד ימין וקרע בגידים מיישרים באגודל. התובע אושפז ליממה אחת ועבר ניתוח בהרדמה כללית בו בוצעה רוויזיה של הפצע ותפירת הגיד עם קיבוע חיצוני בסד גבס. במהלך אשפוזו טופל במשככי כאבים, אנטיביוטיקה דרך הוריד והחלפת חבישות.

עם שחרורו הומלצו לתובע ביקורת במרפאה אורטופדית של ביה"ח, החלפת חבישות פעם ביומיים, יד במתלה, מעקב בקופ"ח ומשככי כאבים לפי הצורך.

התובע המשיך להיות במעקב רפואי במהלכו התלונן על כאבים, רגישות והגבלה ביישור האגודל. התפרים הוצאו שבועיים לאחר התאונה והגבס 20 ימים לאחריה (ביום 5.11.19), ובהמשך עבר התובע, בהמלצת הרופא המטפל, 12 טיפולי פיזיותרפיה.

התאונה הוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה ולתובע שולמו דמי פגיעה, בסך של 5,871 ₪ עבור 61 ימים (לפי בסיס שכר רבע שנתי של 11,551 ₪, נכון לאותו מועד).

ועדה רפואית אשר בדקה את התובע מטעם המל"ל קבעה כי לא נותרה אצלו נכות צמיתה עקב התאונה. לתובע לא נקבעו נכויות זמניות כלשהן.

טענות הצדדים

התובע טען כי לאחר התאונה ובעקבותיה היה בתקופת אי כושר מוחלטות משך חודשיים ימים, בהם נעדר מעבודתו ונזקק לעזרה של בני משפחתו. התובע ביקש לחייב את הנתבעת בתשלום סך של 1,957 ש"י בגין הפסדי שכר (מעבר למל"ל), ופיצוי ע"ס של 3,000 ₪, בגין הוצאות ועזרה ועתר לפיצוי בגין כאב וסבל לפי שיקול דעתו של ביהמ"ש.

בדיון הראה התובע לביהמ"ש את הצלקת באגודל ובא כוחו טען כי מדובר בצלקת מכערת וכי התובע סובל מכאבים עד היום, בעיקר לאחר מאמץ פיזי.