ת"א 2502-09 קוקויב ואח' נ' אפרידר חב' לשיכון ופיתוח אשקלון ואח'

בהתאם לפסק הדין שניתן בתובענה, אמורה היתה הנתבעת לבצע תיקון במרפסת דירתם של הנתבעים 1,2 על מנת למנוע חדירת רטיבות לתקרת דירתם של התובעים.

כפי שנקבע בפסק הדין, התיקון אמור היה להתבצע בתוך ארבעה חודשים לאחר מתן פסק הדין. התובעים אמורים היו להיות מוזמנים לתיקון.

הנתבעת אמנם ביצעה התיקון וביום 13.7.15 בוצעה בדיקת הצפה, שיש בה כדי להעיד כי התיקון בוצע כראוי.

עתה, עותרים התובעים לחתימה על פסיקתה, זאת כיוון שלשיטתם, התיקון לא צלח. ראיה לכך, הינה העובדה שיש בדירתם רטיבות נוספת. התובעים טוענים, כי לא זומנו לבדיקת ההצפה, הגם שהיו מעוניינים לזמן אליה את המהנדס מטעמם.

אחר ששקלתי טענות התובעים, מצאתי מקום לשלא לחתום על הפסיקתה.

בית המשפט קצב את לוח הזמנים לביצוע התיקונים ולסיום ההליך. ואם סברו התובעים, כי התיקון בוצע שלא על פי המוסכם, דהיינו, שלא תוך מתן אפשרות להיות נוכחים בבדיקת ההצפה, היה עליהם לעורר בקשה מתאימה בסמוך למועד שהיה מיועד לביצוע התיקון. מועד זה נקבע באופן מפורש בפסק הדין, כמועד שבו תיבחן שאלת איכות התיקן וזכאות התובעים לסעד הכספי.

אלא שהתובעים המתינו והעלו טענתם לא בהקשר של ביצוע התיקון, אלא בהקשר של נזילה חדשה שהתגלתה.

במסגרת פסיקתה, לאחר שניתן פסק הדין, בית המשפט אינו אמור לדון בתובענה מחדש, כאשר לרטיבות יכולות להיות סיבות שונות, לרבות פגיעה של הדיירים בשכבת האיטום שהונחה, או ליקוי אחר, שהוא זה שגורם לרטיבות ושאינו מופיע בחוות דעתו של מומחה בית המשפט (ובהקשר זה נזכיר, כי מלכתחילה הוגשה התביעה בגין ליקוי במרפסת אחת בלבד, ראה סעיף 7 לפסק הדין).

יש לזכור, כי גם אם היה נפסק סעד כספי והתובעים היו מתקנים על חשבונם את הליקוי, היתה יכולה להתעורר בעיית רטיבות חדשה, שלא היתה מצדיקה דיון מחודש.

היות שכך, הפסיקתה לא תחתם והתובעים יוכלו לברר טענותיהם במסגרת הליך חדש ונפרד, כשחובתה של הנתבעת לבצע את פסק הדין באופן שבו יבוצע תיקון ראוי, היא עצמה יכולה לבסס את עילת התביעה, אם אמנם סבורים התובעים, כי הסיבה לרטיבות החדשה הינה פגם בתיקון.

ניתנה היום, א' סיוון תשע"ו, 07 יוני 2016, בהעדר הצדדים.