ת"א 24998-08-13 אבו דולה נ' א.מ.ש. סטאר בע"מ ואח'

תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת עקב תאונת עבודה בה היתה מעורבת ביום 23.5.2010.

הצדדים הסמיכוני ליתן פסק דין על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984.

התובעת ילידת שנת 1985 עבדה בזמנים הרלוונטיים לתביעה כמוכרת בחנות בגדים של הנתבעת 1. את עבודתה שם התחילה בשנת 2005.

התובעת טענה בתצהיר נסיבות שהגישה לתיק, כי במהלך עבודתה ובזמן שסידרה סחורה על מדפים, לפי הוראות הנתבעת, הרימה לבד קרטון כבד במשקל של 35 ק"ג ותוך כדי כך הרגישה כאבים עזים בגב תחתון.

עקב התאונה התלוננה התובעת על כאבים ורגישות מעל גב תחתון והומלץ לה על טיפול שמרני ופיזיותרפיה. התובעת עברה 12 טיפולי פיזיותרפיה במהלך החודשים יולי 2010 ועד ינואר 2011, וניתנו לה תעודות אי כושר תקופה של 3 חודשים, לאחריה לא חזרה לעבודתה אצל הנתבעת.

לסיכומיה צירפה התובעת: תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה מיום 25.5.2015, סיכום ביקור אצל רופא אורטופד מיום 16.7.2010, אישור קבלת טיפולים פיזיותרפיים, תעודות אי כושר עד ליום 22.8.2010, אישור המעביד (הנתבעת) מיום 8.8.2010, העתק תביעתה לתשלום דמי פגיעה, אישור בדבר תשלום דמי פגיעה, פרוטוקולים של וועדות רפואיות מטעם המוסד לביטוח לאומי ותלושי שכר.

התאונה הוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה ולתובעת אושרה תקופת אי כושר של 3 חודשים, בגינה שולמו לה דמי פגיעה בסך 7,950 ₪ (נכון לאותו מועד), לפי בסיס שכר רבע שנתי של 10,484 ₪. התובעת נבדקה ע"י ועדה רפואית של המל"ל, אשר קבעה כי לא נותרה אצלה נכות צמיתה עקב התאונה (וגם לא נכויות זמניות). ערר שהגישה התובעת על קביעה זו נדחה.

טענות הצדדים

התובעת טענה כי הנתבעת הנהיגה שיטת עבודה לקויה ומסוכנת, לא סיפקה לה עזרה בעבודתה, ולא הדריכה אותה כיאות והפרה בכך את חובותיה החקוקות כמעבידה ואת חובת הזהירות המוטלת עליה כלפי התובעת. לשיטתה, אין גם להטיל עליה כל אשם תורם.

באשר לנזק, היא טענה שהיא סובלת מכאבים עזים, רגישות והגבלה בתנועות הגב וביקשה להעמיד את נכותה התפקודית על שיעור של 10%. התובעת טענה להפסדי שכר לעבר בסך של 280,000 ₪ בגין כל התקופה מיום התאונה ועד היום, ולעתיד ביקשה פיצויים בסך של 244,628 ₪ (לפי בסיס שכר 9,000 ₪) בנוסף להפסדים בתנאים הסוציאליים בסך של 73,388 ₪ (30% מהפסדי השכר לעבר ולעתיד).

התובעת ביקשה פיצוי בסך של 100,000 ₪ בגין ראש הנזק של כאב וסבל וטענה שנזקקה בשל מגבלותיה בגב לעזרת צד ג', בביצוע פעולות יומיות בביתה וטיפול בתינוקת שלה, והעסיקה עוזרת בשכר של 2,000 ₪ לחודש; היא העמידה את תביעתה בגין הוצאות רפואיות, נסיעות ועזרת צד ג' ע"ס של 152,000 ₪ לעבר וע"ס של 145,000 ₪ לעתיד.