ת"א 24977-03-15 תנובה – מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ ואח' נ' סיגר אייס בע"מ ואח'

בפניי בקשה לגילוי מסמכים כללי, גילוי מסמכים ספציפי, וכן מענה לשאלון.

התשתית הנורמטיבית;

כבוד השופט דנציגר פירט את ההלכה המנחה בעניין הליכי גילוי מסמכים בעניין רעא 4781/12 י.מ עיני קונדיטוריה בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, (פורסם בנבו 6.3.13), כך:

"נקודת המוצא בנושא של גילוי מסמכים ועיון בהם היא גילוי מרבי, שכן המטרה אותה יש לקדם הינה חתירה אחר האמת העובדתית – "להוציא כאור משפט" [ראו: ע"פ 1/48 סילוסטר נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד א 5, 18 (1948); ע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' גלעד, פ"ד מט(2) 516, 522 (1995) (להלן: עניין גלעד)]. הגעה לאמת מחייבת כי לפני בית המשפט והצדדים תיפרס תמונה עובדתית רחבה ומלאה ככל האפשר. זכות העיון במסמכים אף נגזרת מהזכות להליך ראוי, היונקת מזכות הגישה לערכאות [ראו: אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 202 (מהדורה עשירית, 2010)."

עוד נקבע, כי הגישה העקרונית ביחס לחובות הגילוי היא גישה מרחיבה. מבקש הגילוי אינו צריך להוכיח רלוונטיות ודאית של המסמך, ודי אם יראה כי למסמך עשויה להיות רלוונטיות להליך (ראו, למשל, רע"א 6033/13 Glaxo Smithkline P.L.C נ' אוניפארם בע"מ, בפסקה 6 (27.11.2014)).

אלא שבידוע, כי נקודת המוצא אינה נקודת הסיום, והליכי הגילוי יכולים להידחות מחמת אינטרסים שונים, כגון חיסיון, סודיות, או הכבדה, מסע דיג, ראה בעניין זה דברי כבוד השופט הנדל בעניין רע"א 2270/16 אגודת העיתונאים בת"א נ' מדינת ישראל, (פורסם בנבו 30.3.16):

"יחד עם זאת, הגילוי והעיון אינם מוחלטים ויכולים לסגת בפני ערכים ואינטרסים נוגדים. כך, למשל, אין לאפשר גילוי הכרוך בהכבדה בלתי סבירה על הצד שכנגד, בהתחשב ברלוונטיות של המסמך, ואין לאפשר להפוך את הליך הגילוי ל"מסע דיג". בין היתר, יש לבחון את מידת תלותו של מבקש הגילוי במסמכים המבוקשים ביחס למחלוקת התלויה ועומדת (רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו(5) 193, 196 (2002)."

מן הכלל אל הפרט;

בענייננו, המבקשת הינה התובעת שהגישה תביעתה כנגד הנתבעים בסכום של 1,323,718 ₪, בטענה המרכזית, כי הנתבעים קיבלו ממנה כספים על יסוד דיווחיהם שהסתברו בדיעבד כדיווחים שאינם אמת.