ת"א 24846-05-13 עיסא נ' רשות הפיתוח

1.בפני תביעה לסעד הצהרתי לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור, 1943 (להלן: "פקודת הקרקעות"). התובעת מבקשת לחייב את הנתבעת להעמיד לרשותה קרקע חילופית או לשלם לה את הפיצוי בגין הפקעת חלקה 20 בגוש 19145 בשטח של 4,255 מ"ר (להלן: "החלקה").

2.החלקה נרשמה ביום 25.5.59, לאחר הליכי הסדר מקרקעין, על שם המנוח יוסף אחמד מחמוד עיסא ז"ל (להלן: "המנוח יוסף").

3.התובעת הינה אלמנתו של המנוח מוחמד יוסף מוסא עיסא ז"ל (להלן: "המנוח מוחמד") שהיה בנו של המנוח יוסף.

4.ביום 25.10.62 פורסמה בי"פ 968 הודעה על פי סעיפים 5 ו- 7 לפקודת הקרקעות על כוונה להפקיע את החלקה, ביחד עם חלקות רבות אחרות, וביום 13.9.65 נרשמה החלקה על שם הנתבעת – רשות הפיתוח, בהתאם לסעיף 19 לפקודת הקרקעות.

5.בכתב התביעה טענה התובעת כי הנתבעת הפרה את הוראות סעיף 9(א) לחוק לתיקון דיני הרכישה לצורכי ציבור, תשכ"ד- 1964 בכך שלא שילמה למנוח יוסף את הפיצויים שאינם שנויים במחלוקת וכי היא זכאית לפיצוי בגין הפקעת זכויות המנוח יוסף בחלקה, מכוח סעיפים 12 ו- 13 לפקודה.

6.בכתב ההגנה טענה הנתבעת טענות מקדמיות לפיהן יש לדחות את התביעה על הסף בשל התיישנות ושיהוי. לחילופין טענה הנתבעת כי התובעת לא טענה כי הנתבעת סירבה לשלם לה את הפיצוי שאינו שנוי במחלוקת ולא טענה כי נגרם לה נזק כתוצאה מכך וכי תביעתה אינה מגלה עילה להפרת חובה חקוקה.

7.הנתבעת אישרה את טענת התובעת בדבר מו"מ שהתנהל בין הצדדים בשנת 2010 וטענה כי היתה מוכנה לשלם ליורשי המנוח יוסף את הסכום שאינו שנוי במחלוקת בכפוף להמצאת חוות דעת אך לטענתה, חוות דעת כזו לא הומצאה לה.

8.הנתבעת כפרה גם באופן חישוב הפיצוי כפי שנטען על ידי התובעת בכתב התביעה.

9.מטעם התובעת הוגשה חוות דעתו של השמאי זועבי איאד , אשר העריך (כאמור בחוות דעתו) את הפיצויים המגיעים לתובעת בגין הפקעת החלקה כנגזרת מהשווי המשתנה מידי שנה בשנה, בהתאם לסעיף 13 לפקודת הקרקעות כדלקמן: