- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ת"א 24845-09-11 גולדין נ' אהוד ואח'
|
ת"א בית משפט השלום תל אביב - יפו |
24845-09-11
21.12.2014 |
|
בפני השופט: שי מזרחי |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובע: בוריס גולדין |
נתבעים: 1. ענת אהוד 2. המאגר הישראלי לביטוחי רכב חובה "הפול" |
| החלטה | |
לפניי בקשתו של התובע למינוי מומחה בתחום השיקום לאור עדכונה של חוות הדעת בתחום הנוירולוגיה אשר הוסיפה לנכותו של התובע שיעור של 40% בגין פגיעה משמעותית בתפקוד הקוגניטיבי.
הנתבעים מתנגדים ומודיעים כי יבקשו לחקור את המומחה בתחום הנוירולוגי.
בית המשפט העליון הבהיר לאחרונה את ההלכה הנוהגת לעניין מינוי מומחה בתחום השיקומי ברע"א 5530/13 פלוני נגד כלל חברה לביטוח (פס"ד מיום 23.9.2013, פורסם במאגרים):
"שאלת הצורך במינוי מומחה שיקומי, כמו גם שאלת עיתוי המינוי, מסורות במידה רבה לשיקול דעת הערכאה הדיונית. בית המשפט המחוזי לא שלל קטגורית את הצורך במינוי, ובהחלטתו מיום 18.6.2013 ציין כי "בשלב זה" אינו רואה לנכון למנות מומחה כאמור.
כפי שנפסק, גם אם נוצר צורך במינוי מומחה שיקומי, ואיני קובע שצורך כזה קיים במקרה דנא, ההחלטה בדבר המינוי יכולה להתקבל (ולעיתים אף צריכה להתקבל) בשלבים מתקדמים של ההליך; למשל – לאחר חקירת המומחים. קיימים מקרים בהם רק לאחר שבית המשפט נחשף לחומר הראיות, כולל העדים העובדתיים, יש בידיו כלים לעמוד על הצורך האמיתי במינוי מומחה שיקומי.
הדברים גם הובהרו בספרו של א' ריבלין, תאונות הדרכים – תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים 679-678 (מהדורה רביעית, 2012) כדלהלן:
"הצורך במינוי מומחה בתחום השיקום והמועד הרצוי למינויו מחייבים בחינה מיוחדת. ראוי לבחון תמיד אם אין די בחוות הדעת של המומחים הרפואיים האחרים. תכופות די למשל בחוות דעתו של האורטופד או הנוירולוג כדי להצביע על צורכי הריפוי, הטיפול והשיקום של הנפגע. ... במקרים הרגילים אין למנות מומחה שיקומי כעניין שבשגרה. הפרקטיקה המקובלת והראויה היא שהשאלה אם למנות מומחה שיקומי, במקרים הרגילים, תחתך רק לאחר חקירתו של המומחה הרפואי 'הרגיל', אם אומנם נתבקש הוא לחקירה".
חזר ושיקלל את הדברים כב' השופט ויצמן ברע"א (מרכז)14938-08-14 סנטו נגד קצב (החלטה מיום 12.8.2014, פורסם במאגרים):
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
