ת"א 24839-03-15

1.לפני בקשת הנתבע לחייב את המשיבה (התובעת בתיק העיקרי) להפקיד ערובה, בסכום שלא יפחת מ- 250,000 ש"ח, להבטחת תשלום הוצאות משפט.

2.המשיבה היא חברה בע"מ, והנכס העיקרי שבבעלותה הוא חניון לכלי רכב, המצוי בסמוך למרכז הרפואי "רמב"ם" בחיפה. בזמנים הרלבנטיים שימש המבקש כדירקטור בחברה וכמנהל החניון.

3.בכתב התביעה שהוגש מטעם המשיבה, עותרת המשיבה לכך שהמבקש יחויב לשלם לה סכום של כ- 8.5 מיליון ₪. נטען בכתב התביעה, שלאחר שבחניון הותקנה מערכת אוטומטית לגביית דמי החניה, התברר שהכנסות מדמי החניה גבוהות באופן ניכר מההכנסות שנגבו קודם לכן. על כן עלה החשד, שהמבקש שלח ידו בדמי החניה, ושלשל לכיסו סכומי כסף ניכרים מהכנסותיה של המשיבה. בעקבות חשד זה, שכרה המשיבה שירותיהם של חוקרי פרטיים, שאימתו את חשדותיה. בעקבות החקירה הגישה המשיבה תלונה למשטרת ישראל, ולאחר החקירה שהתנהלה על ידי משטרת ישראל, הוגש נגד המשיב כתב אישום. לצד כל אלה הגישה המשיבה את כתב התביעה בתיק העיקרי, ובו היא עותרת לכך שהמבקש יחויב לשלם לה הסכום הנזכר.

4.בקשתו של המבקש נסמכת על הוראת סעיף 353א' לחוק החברות, תשנ"ט – 1999. לטענת המבקש, הסעיף האמור, והפסיקה שפרשה אותו, יצרו חזקה, ולפיה חברה בע"מ תחויב להפקיד ערובה להבטחת תשלום הוצאות משפט לנתבע. באת כוח המבקש מוסיפה, שהמשיבה אף העידה על עצמה כמי שלא תוכל לעמוד בתשלום הוצאות המשפט, שכן עתרה להפחתת סכום העירבון שחויבה להפקיד במסגרת בקשה להטלת עיקולים זמניים שהוגשה על ידה. עוד טענה באת כוח המבקש, כי במקרה שלפני לא מתקיימות נסיכות המצדיקות לפטור את המשיבה מהפקדת ערובה, ולדעתה "התיזה של המשיבה נסמכת על עדותו של חוקר פרטי, מי שהוגש נגדו כתב אישום בגין עבירות מסוג פשע ... ומי ששירותיו נשכרים, דרך קבע, כדי לתפור תיקים לעובדים ערב הפסקת העסקתם במטרה לשלול את זכויותיהם".

5.לעומת טענות באת כוח המבקש, טענו באי כוח המשיבה, כי במסגרת הבקשה שהגיש המבקש לביטול עיקולים זמניים, לא הכחיש המבקש את הטענות הנטענות כלפיו, ואף נמנע מלהגיש תצהיר כדי שלא לחשוף עצמו לחקירה נגדית. לטענת באי כוח המשיבה, ההלכה הפסוקה קבעה כי ניתן לסתור את החזקה הנסמכת על סעיף 353א' לפקודת החברות במקרים בהם הוכח שלחברה התובעת יש כושר פירעון ואיתנות כלכלית, וכאשר מוכח, לכאורה, שהתביעה הוגשה בתום לב וסיכוייה טובים. עוד מוסיפים באי כוח המשיבה וטוענים, כי הבקשה לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה הוגשה תוך ניסיון לשימוש לרעה בהליכי בית המשפט.

לתגובת המשיבה צורף אישור רואה החשבון של החברה, ולפי אישור זה "לחברה איתנות פיננסית המאפשרת פעילות שוטפת ללא סיכון פיננסי". כמו כן הוגש אישור רואה החשבון, המפרט את הכנסות החברה בשנים 2013 עד 2014.