ת"א 2480-08-11 כהן ז"ל(המנוח) ואח' נ' מדינת ישראל ואח'

תצהיר דוד כהן אבי המנוח

בקשת נתבעים להוצאת מסמכים ומחיקת סעיפים מתצהירים מטעמי היעדר קבילות.

התובעים הגישו תגובה והנתבעים, תגובה לתגובה.

נספח 10 - תצהיר אם המנוח

1. האם שלקתה במחלה קשה חתמה על תצהירה במהלך אשפוזה בהוספיס וזמן קצר לאחר מכן נפטרה. לטענת הנתבעים מדובר באמרת נפטר שאינה עונה על חריגי הפסיקה. לטענת התובעים ביקשה האם למסור עדות מוקדמת והנתבעים ביקשו לקבל אישור רפואי טרם ימסרו את עמדתם, אך פטירתה המהירה מנעה זאת. יש לקבל את התצהיר כראיה כאשר היעדר האפשרות לחקור את האם בחקירה נגדית יפעל במישור המשקל ובמכלול הראיות.

2. תצהיר האם מתרכז ברובו בשני מוקדים: אחד, התנהגות השוטרים באירוע נשוא התביעה והשני, מצבו הנפשי של המנוח לפני ואחרי האירוע. אשר להתנהגות השוטרים, עדותה כשלעצמה היא עדות מפי השמועה על דברים שסיפר לה המנוח, משמע עדות שמועה על עדות שמועה. אשר למצבו הנפשי של המנוח, הוגשו תצהירים מאת בני משפחה אחרים, בפרט של האב ושל האח אף שגר עם המנוח בבית המשפחה. כמו כן הוגשו מסמכים הן ביחס לאירוע והן ביחס למצב הנפשי. יוצא שתצהיר האם, בחלקיו הקבילים, אינו הראיה היחידה שבהיעדרה נסתם הגולל על התביעה.

3. תצהיר שמצהירו לא נחקר בשל מותו, יהיה קביל אם נוגד הוא את האינטרס של המצהיר [ע"א 642/87, הסתדרות אגודת ישראל העולמית הועד הפועל עמותה רשומה נ' חברת חזקיהו בע"מ, פד"י מד [1] 686]. מקום בו הספיק המצהיר להעיד בחקירה ראשית טרם פטירתו, נתון לבית המשפט שיקול דעת לקבלו ולייחס לו משקל זה או אחר, זאת בין היתר משום שניתנה לבית המשפט הזדמנות להתרשם מעדותו. לא זה המקרה כאן. האם לא העידה במשפט ותצהירה בא לקדם את אינטרס המנוח. לא התקיימו כאן נסיבות חריגות שנדונו בפסיקה [רע"א 7953/99 פילבר נ' המרכז הרפואי שערי צדק, פד"י נד [2] 529 או החלטה ברע"א 25976-03-14 יוסף ז"ל ואח' נ' איתנית מוצרי בניה בע"מ, צוטט על ידי התובעים].

התצהיר מוצא מהתיק.

סעיפים 2, 11-15, 19, 21-23, 33-34

האב מצהיר בחלקים נרחבים בהם על דברים ששמע מהמנוח. כמו תצהיר האם, מתרכז ברובו בשני מוקדים. לטענת הנתבעים מדובר בעדות מפי השמועה ובעדות סברה. לטענת התובעים תיאור האירוע חוסה תחת החריג של אירוע מסעיר ומטלטל. ביתר הסעיפים מצהיר האב כעד ישיר על תחושות שחלק איתו המנוח ועל התרשמותו מהתנהגותו.

סעיף 2 הפותח את התצהיר "אני עורך תצהיר זה מדברים שסיפר לי אלירן ז"ל, בני, לאחר האירוע בו הותקף על ידי השוטר ועד מותו ומידיעתי האישית כאביו וכמי שעזר לטפל בו עד יום מותו". קבילותו תלויה בקבילותן של ההצהרות בהמשך. בסעיפים 11 – 15 מביא האב את דבריו של המנוח לו ולאמו אודות האירוע בבסיס התביעה מיום 2.8.04. בין היתר סיפר לו המנוח על כך שנגע בטעות בברך של המאבחנת במהלך הריאיון בלשכת גיוס, שכאשר נעצר איימו עליו עם אקדח בראש, קיבל "בוקסים" בבטן ואף הראה לאב נפיחות בצווארו בבית המשפט ברחוב שוקן. עוד סיפר לו שהשוטר עיקם את ידו, אזק אותו בחוזקה כשהוא מרים אותו מהאזיקים באוויר, זרק אותו לניידת והתעלם מתלונותיו על כך שהאזיקים לוחצים לו מאוד ובשלב מסוים הצית השוטר סיגריה וקירבה לעינו.