ת"א 24764-09-14 עמרי נ' נפגעי תאונת דרכים ואח'

לפניי בקשה לפטור מאגרת בית המשפט במסגרת תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

תקנות 14(ג) ו (ד) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 קובעות:

"(ג)הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד.

(ד)ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ג), תשמש החלטה או הכרזה כמפורט להלן, אם ניתנה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה:

(1)החלטה של בית משפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה;

(2)הכרזה כי המבקש הוא חייב מוגבל באמצעים לפי סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל..."

אמנם, ההליך שהגיש המבקש כנגד המשיבים מגלה עילה ולא מדובר בהליך סרק, אולם, באשר להוכחת חוסר יכולת כלכלית, לא שוכנעתי כי המבקש עומד בתנאים המפורטים בתקנות בתי המשפט (אגרות)-

בראש ובראשונה, מתדפיסי חשבון העו"ש שהוגשו על ידי המבקש עולה כי בחשבונו יתרה על סך 1,178 נכון ליום 15.9.14. יתר על כן עולה כי בבעלות המבקש פיקדון לזמן קצוב על סך 702.47 ₪.

בנוסף מהתצהיר שהוגש על ידי המבקש עולה כי בבעלותו רכב מסוג וולבו. התצהיר אינו מפרט פרטים נוספים על הרכב כגון שנת הייצור שלו וערכו וגם בכך יש טעם לפגם נוכח העובדה כי נטל הראיה להוכחת חוסר יכולתו הכספית מוטל על המבקש.

בכל אלו יש כדי לסתור את הטענה בדבר חוסר יכולתו הכלכלית של המבקש עצמו.

בנוסף לכך ומאחר שהמבקש סמוך על שולחן הוריו, הרי שטענותיו באשר ליכולתם הכלכלית של הוריו צריכות היו להיות מגובות במסמכים מתאימים, ולא כך נעשה.

נוכח אי עמידת המבקש בתנאים שנקבעו בתקנות, מצאתי לדחות את הבקשה לפטור מאגרה.

יוער כי בשלב זה לא נדרש המבקש במילא לתשלום מלוא האגרה אלא לשאת בתשלום סכום מופחת בלבד וגם בכך יש כדי לחזק את מסקנתי לפיה המבקש לא עמד בנטל המוטל עליו להראות כי אין ידו משגת בתשלום האגרה.