ת"א 2466-04 פקר-ידפז שירותי פלדה בע"מ נ' אייל הכט ואח'

1.עפ"י העובדות המובאות בתגובת המשיבים לבקשה למחוק את בקשתם לעיכוב ביצוע: ב- 21.4.15 נתקבל פסק הדין במשרד ב"כ המשיבים; ב-17.5.15 הוגשה הבקשה לעיכוב ביצוע לבית המשפט המחוזי; ב-2.6.15 הוגש הערעור לבית המשפט העליון; ב- 8.6.15 הגישה המבקשת את התגובה לבקשה לעיכוב ביצוע ובקשה נוספת למחיקת הבקשה לעיכוב ביצוע.

ב"כ המשיבים לא טרח  ליתן הודעה לביהמ"ש על הגשת הערעור בסמוך למועד הגשתו – דבר שהיה מייתר את הצורך בהגשת תגובה של המבקשת לבקשה לעיכוב ביצוע, ובהגשת בקשה נוספת למחיקת הבקשה.

בבקשה למחיקת הבקשה לעיכוב ביצוע הגישו המשיבים תגובה, והודיעו על הסכמתם למחיקת הבקשה לעיכוב ביצוע. ב"כ המבקשת עומד על פסיקת הוצאות באשר ב"כ המשיבים לא טרח להודיע לבימ"ש המחוזי על הגשת הערעור ועל רצונו למחוק את הבקשה לעיכוב ביצוע בטרם תוגש תגובה ובקשת המבקשת.  

2.בע"א 8486/13 מצרי נ יוסי פאר פנורמה פרויקטים בע"מ פסק כב' השופט מלצר [ ההחלטה ניתנה ב-16.1.14 ] :

" סמכותה של הערכאה הדיונית להורות על עיכוב ביצוע... מסורה בידה אך ורק עד להגשת ערעור על ההחלטה שעיכוב ביצועה מתבקש- ואילו מעת שהוגש הערעור מסורה הסמכות הבלעדית להורות כן בידי ערכאת הערעור, והערכאה הדיונית אינה מוסמכת להכריע בבקשה המונחת בפניה".

עוד הוסיף כב' השופט מלצר בפסק דינו :

" על מנת שהערכאה המבררת לא תיכשל במתן החלטה בחוסר סמכות – על בעל דין שהגיש בקשה לעיכוב ביצוע לעדכן את הערכאה הדיונית בדבר הגשתו של ערעור על ההחלטה שעיכוב ביצועה התבקש, בד בבד עם הגשתו לערכאת הערעור".

המשיבים לא פעלו על פי הנחייה זו ולא הודיעו לבית המשפט על הגשת הערעור.

3.הבקשה לעיכוב ביצוע הוגשה כאשר העניין היה בסמכות בית המשפט המחוזי. עם הגשת הערעור – נעדר ביהמ"ש המחוזי סמכות לדון בבקשה, ויש להפנות את הבקשה לבית המשפט הדן בערעור.