ת"א 24654-02-15 בנתאי נ' עיריית חיפה

בפניי בקשה למחיקת כתב ההגנה מטעם המשיבה עקב אי-קיום הליכים מקדמיים בהתאם להחלטות בית המשפט. הבקשה והתגובה מטעם המשיבה הוגשו שתיהן היום.

לאחר קריאת הבקשה והתגובה נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל בחלקה.

עסקינן בתביעה לפיצוי לפי חוק איסור לשון הרע בגין עיקולים שהטילה המשיבה שלא כדין על חשבון הבנק של המבקש לצורך גביית קנס שהושת במסגרת דו"ח חנייה שהוטל על רכבו. בנוסף, קיימת דרישה לחייב את המשיבה בהתנצלות ובהשבת הכספים שגבתה מאת המבקש שלא כדין.

במסגרת הליך זה ניתנה החלטתי מיום 15.4.15 המורה לצדדים להשלים ביניהם את מלוא הליכי הביניים הנחוצים עד ליום 15.5.15.

עקב בקשות מאת הצדדים בנושא, ניתנה הארכת מועד להשלמת הליכי הביניים עד ליום 29.6.15.

בעקבות החלטה זו, פנה המבקש בדרישה להורות על מחיקת ההגנה משום שהמשיבה לא פעלה על פי דרישת גילוי מסמכים ומתן מענה לשאלון שהעביר אליה.

תגובת המשיבה, כמו גם סעיפים 16-18 לבקשה, מראים כי המשיבה השיבה למבקש, אולם לעמדתו אין בכך כדי למלא אחר הצו שכן התשובה לחלק מן השאלות שהציג והמסמכים שדרש הינה כי אינם רלוונטיים.

לאחר שעיינתי בדרישות המבקש ותגובת המשיבה אליהן, הגעתי למסקנה כי תשובת המשיבה הינה סבירה בנסיבות העניין, הגם שיש לחייבה להעביר למבקש מסמכים מסויימים שהינם רלבנטיים לעניין המתברר.

עיקר השאלות והמסמכים שסירבה להגיב להם נוגעות ליחסים החוזיים שבין המשיבה לחברת הגבייה מלגם. לא מצאתי רלבנטיות של נתונים אלה להליך המתנהל, בשים לב לאופי התביעה ולנוכח הסעדים המבוקשים במסגרתה. אינני מוצאת כיצד יש בנתונים אלה, אף לו היו מתבררים, כדי להשפיע על ניהול ההליך ועל התוצאה.

בכל הנוגע לדרישה לקבל נתונים המתייחסים לתכתובת שנוהלה בנוגע לדו"ח החניה (סעיף 2.1 לדרישת הגילוי הספציפי), מדובר בדו"ח חניה אחד ולכן מטבע הדברים גם המסמכים הנוגעים אליו אמורים להיות ממוקדים, לכן אין לראות בכך משום "מסע דיג".

המשיבה תמציא למבקש את התכתובת שברשותה בנוגע לדו"ח זה (כפוף לכללי החיסיון) עד ליום 12.7.15.

מבלי לגרוע מהאמור לעיל, מובהר כי ככל שיתברר בהמשך כי המשיבה לא גילתה מסמך רלוונטי, הרי שתקנה 114א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 עשויה למנוע קבלתו כראיה בתיק.

אשר על כן, המשיבה תפעל בהתאם להחלטה דלעיל. נוכח התוצאה המשולבת, כל צד יישא בהוצאותיו.