ת"א 24606-02-13 חיים זקלד ואח' נ' לב לבונטין בע"מ ואח'

1.המבקשים הגישו בקשה למתן החלטה בהתאם להחלטת בית המשפט העליון מיום 2.6.15.

בבקשה נאמר כי על פי החלטת בית המשפט העליון על בית משפט לבחון מחדש ולהבהיר החלטות שניתנו ביום 17.7.14 ו- 31.8.14, בעניין הגילוי והעיון במסמכים שנערכו בין מר שי עופרי (להלן: "שי") לבין מי מהמשיבים בתקופה שלאחר הגשת התביעה, שעניינם הסדר או פשרה.

המבקשים התייחסו במהלך כל הבקשות בעניין זה למסמכים כ"מסמכי עד המדינה".

אינני רואה מקום לכנות את הסכם הפשרה בין צדדים להליך אזרחי כ"מסמכי עד מדינה" ודי בביטוי מסמכי ההסדר או הפשרה.

בבקשה המקורית למתן צו לגילוי ועיון כללי וספציפי התבקש, בין היתר, עיון בטיוטת הסכם ובהסכם אשר נחתם בין שי למשיבים.

כנגד שי ואריק לב יקר (להלן: "אריק") הוגשה הודעת צד ג' על ידי הנתבעים, המשיבים בבקשה שלפניי.

אריק ושי הגישו כתב הגנה בו נאמר כי המשיבים ידעו היטב כי הצדדים השלישיים הם בעלי מניות בלב לבונטין. לכן, ההתקשרות בין המשיבים לבין אריק ושי יכולה להעיד על הבנת המשיבים 1-5 בדבר מעמדם של המבקשים.

אריק ושי הסכימו למתן פסק דין מלא נגדם על פיו מלוא הסעד שהתבקש בהודעה לצד ג'.

בבקשה לגילוי מסמכים טענו המבקשים כי יש לגלות להם את ההסדר אליו הגיעו צדדי ג' לאחר הגשת כתב התביעה.

נקבע על ידי בהחלטה כי אין מקום לגילוי הסכמי הפשרה בין המשיבים לצדדים השלישיים, הנוגעים להסכמתם למתן פסק דין נגדם.

לאחר שהוגש תצהירו של שי מטעם המשיבים, הוגשה בקשה נוספת לגילוי הסכם הפשרה בינו לבין המשיבים.

בקשה זו נדחתה בהחלטה בה נאמר כי מדובר למעשה בהליך של ערעור על ההחלטה המקורית.

על שתי בקשות אלו הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

ביום 2.6.15 ניתנה החלטה בבר"ע בה נאמר כי נמצא טעם מסוים בבקשה:

"אומנם, הבקשה בכללותה מנומקת ומלאת פרטים אך ברכיב הנדון חסרה הסיבה הספציפית לאי גילוי המסמכים המבוקשים. נדמה כי בנסיבות העניין רצוי להשלים את החסר... הערעור מתקבל באופן הבא: יש מקום להורות על החזרת העניין לבית משפט קמא, על מנת שיבהיר את הבסיס למסקנתו בדבר אי גילוי הסכמי הפשרה בין המשיבים הנוגעים להסכמתם למתן פסק הדין".

במסגרת הבקשה הנוכחית חזרו המבקשים על עיקרי הטענות שהועלו על ידם בבקשה לגילוי ועיון בהסכמי הפשרה וציינו את שינוי הנסיבות – הגשת תצהיר על ידי שי עבור המשיבים כחלק מתצהירי העדות הראשית שלהם והודאתו כי הסכים להעיד כנגד קבלת תמורה.

לאור זאת, נטען כי ניתן לשנות את ההחלטה הראשונה באמצעות הליך של עיון מחדש.