ת"א 24525-06-15 חברת צמרת אביב (1990) בע"מ ואח' נ' אפריקה ישראל מגורים בע"מ ואח'

1.לפני בקשה מטעם התובעים – צמרת אביב (1990) בע"מ ושרגא פריד (להלן: "המבקשים") ליתן צו לנתבעת 1 – אפריקה ישראל מגורים בע"מ (להלן: "אפריקה ישראל") לגלות בתצהיר את המסמכים שנדרשו על ידם בסעיפים 1 ו- 2 ל"דרישה לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים או בסוגי מסמכים ספציפיים" מיום 24.11.15 (נספח 1 לבקשה) (להלן : "הדרישה").

2.באשר לסעיף 1 לדרישה במסגרתו מבוקש "כל מסמך שהוחלף בין הנתבעת 1 או מי מטעמה לבין מי מהתובעים בקשר עם המקרקעין"-

אין מקום במקרה דנן להשיב על הדרישה על דרך הפניה לסעיפים 2.1 ו- 2.3 לתצהיר גילוי מסמכים כללי ועל אפריקה ישראל להשיב לדרישה באופן מפורט כדבעי, תוך ציון של תיאור המסמכים ותאריכם.

3.באשר לסעיף 2 לדרישה במסגרתו מבוקש "כל מסמך שהוחלף בין הנתבעת 1 או מי מטעמה לבין מי מהנתבעות 3-2 או או מי מטעמן בקשר עם המקרקעין (לרבות במסגרת המגעים, המו"מ והבדיקות שבוצעו)"-

בתצהיר גילוי מסמכים ספציפיים השיבה אפריקה ישראל לכך כדלקמן: "בהתאם ליועציה המשפטיים של אפריקה מדובר בדרישה כללית, לא רלוונטית לשאלות השנויות במחלוקת, ומכבידה שלא לצורך" (נספח 2 לבקשה).

בסעיף 26 לכתב התביעה טוענים המבקשים ביחס לאפריקה ישראל כי "הגם שבהסכם התיווך שנחתם בין התובעים לבין אפריקה צויין, כי תוקפו ל-12 חודשים בלבד אלא אם בתום התקופה יתנהל מו"מ בין הצדדים, שאז יוארך תוקפו כל עוד תקופת המו"מ מתקיימת, הרי שבפועל לא ייחסו הצדדים משמעות לתנאי זה, והתובעים המשיכו להשקיע מאמצים, לפעול ולקדם את המגעים שבין הצדדים ואת ההתקשרות גם לאחר תום תקופת השנה, וזאת משום התארכות המו"מ בין הצדדים לעסקה מעבר לתקופת השנה, ומכל מקום בשים לב להסכמת אפריקה, מכללא ובהתנהגות, להמשך קבלת שירותים מהתובעים לפי הסכם התיווך בקשר לפרוייקט ולהתקשרות עם הנתבעות 2-3".

ובהמשך, בסעיף 27 נטען כי:

"לאחר שהתובעים יזמו את המשך המגעים בין הצדדים ולאחר מו"מ שניהלו נציגי אפריקה והנתבעות 3-2 באופן ישיר בהמשך לכך, ואשר התנהל על בסיס המתווה שפורט בסעיף 24 לעיל, נחתם ביום 29.12.14 הסכם בין הנתבעת 3 לבין אפריקה לרכישת זכויות הנתבעת 3 בחלקה מס' 1 במקרקעין להקמת כ-123 יחידות דיור (להלן: "ההסכם")...".

מנגד, בסעיף 17 לכתב ההגנה טוענת אפריקה ישראל כי "...לא רק שהתובעים כשלו בניסיונות התיווך, לא רק שבסוף תקופת התיווך לא התקיים כל משא ומתן לרכישת המקרקעין, ולא רק שתוקף הזמנת התיווך פקע, אלא שבזמן אמת – באותם מועדים ממש – מודעים לעובדה זו פנו התובעים לגורמים עסקיים אחרים במטרה לעניין אותם ברכישת המקרקעין".

בהמשך, בסעיפים 20-22 לכתב ההגנה נטען כי, בדיעבד הסתבר כי המו"מ שהתנהל עם אותו גורם עיסקי לא הבשיל לכדי עסקה ובמהלך חודש אוגוסט 2014, כמעט כשנה לאחר פקיעת הסכם התיווך, בעקבות פגישה מקרית בין מנכ"ל אפריקה ישראל לבין נציג חברת ר.מ.ע 7 נפתח פתח לקיום מו"מ עצמאי ונפרד, במנותק מהנסיון הקודם שנכשל.

בחודש דצמבר 2014 נחתם הסכם רכישה אשר במסגרתו בוצעה עסקה במתווה, בהיקף ובתמורה שונים מזה שהוצע לאפריקה ע"י המבקשים שנתיים לפני כן. נטען כי המבקשים לא נטלו כל חלק במו"מ ולא היוו גורם יעיל ביצירת העסקה וגיבושה וכי המו"מ נפתח והתנהל באופן ישיר ועצמאי בין הצדדים להסכם הרכישה, ללא זיקה ובמנותק מהמגעים הראשוניים שהתקיימו לאחר פניית המבקשים.