ת"א 24498-10-09 בית - הספר המרכזי למלונאות בעמ נ' קופיט,ת"א 20098-03-10 קופיט נ' בית - הספר המרכזי למלונאות בעמ

מאז פסק הדין שניתן על ידי ביום 26.11.13, לפיו נדחתה התביעה בה עתר הנתבע לאכוף על התובעת טיוטה שלא השתכללה לכדי הסכם מחייב, לא חלה התקדמות ממשית בתיק, ובית המשפט הועסק מעת לעת בבקשות שהתמקדו באי המצאת חשבונות ומסמכים על ידי התובעת, ובבקשות חוזרות ונשנות מטעמה לארכות כאלו ואחרות.

בהחלטה מיום 29.4.14 (שטעות הקולמוס שבה תוקנה בהחלטה מיום 1.5.14) ניתן כנגד התובעת צו גילוי מסמכים פלוני – לביצוע תוך 30 יום. כן נצטוותה התובעת להגיש את ראיותיה עד ליום 30.6.14 והנתבע עד ליום 15.9.14.

מאז החלה שרשרת בקשות מטעם התובעת בה עתרה פעם אחר פעם לארכות לצורך הגשת תצהירי עדות ראשית, ובעיקר לצורך הגשת חוות דעת מומחה מטעם רואה חשבון. לאחר שהתובעת לא עמדה בארכות כאלה ואחרות שניתנו לה, חלקן אף בהסכמת הנתבע, ולאחר שהנתבע קץ בסחבת והגיש בקשה למחוק את התביעה מחמת מחדל התובעת לקיים את צווי בית המשפט, הארכתי בהחלטתי מיום 1.7.14, את המועד לקיום צו גילוי מסמכים ספציפי ולהגשת תצהירי עדות ראשית עד ליום 17.7.14 כנגד תשלום הוצאות בסך 7,500 ₪, תוך שציינתי בסיפא להחלטה כי "לא תבוצע ההחלטה גם הפעם, תימחק התביעה, אם הנתבע יעתור לכך".

בין לבין פרצה המלחמה – מבצע צוק איתן, ומשלא ראיתי לנכון לבדוק בציציותיהם של בעלי הדין אם העיכוב נובע ממצב הלוחמה, אם לאו, ניתנה על ידי ארכה נוספת עד ליום 10.8.14.

אם לא די בכך, בהחלטתי מיום 6.8.14 שוב נעתרתי לבקשת ארכה והארכתי את המועד עד ליום 30.8.14, עת במקביל ניתנה לנתבע הוראה להגיש ראיותיו עד ליום 1.8.14.

ביום 31.8.14 הגישה התובעת את תצהירי העדות הראשית מטעמה ועתרה "להארכת מועד להגשת דו"ח רואה חשבון" למשך 45 ימים, כשהטעם שבפיה הינו: "נוכח המצב איתור המסמכים בתוכנות הישנות, היעדר כ"א והיקף העבודה הגדול הנדרש להכינה".

בהחלטתי מיום 31.8.14 דחיתי את הבקשה בקובעי: "בשים לב לארכות שכבר ניתנו, איני רואה מקום לארכה נוספת".

לדיון המקדמי שהתקיים היום התייצבו שני נציגי התובעת, אף רואה החשבון שאמור היה ליתן את חוות הדעת מטעמה. בא כוחה של התובעת שב ועתר לקבלת ארכה להגשת חוות הדעת. לתומי סברתי כי מדובר בחוות דעת שכבר הוכנה וכי כל שנותר הוא להגישנה לבית המשפט, לו רק תינתן הרשות, אלא שאז הוברר לי שטרם נאספו כל המסמכים עליהם אמורה חוות הדעת להסתמך וכי ככל הנראה נערכה טיוטה ראשונית בלבד, וכדברי עו"ד כהן: "נדרש לנו פרק זמן כדי להגיש את חווה"ד הסופית והמפורטת של רוה"ח... יש טיוטה שאפשר להגיש אותה אבל צריך לקבל הצלבות עם החומר של הצד שכנגד...".

זאת ועוד, הוברר כי התובעת לא השלימה את הליך המצאת המסמכים נושא צו גילוי המסמכים הספציפי, וכפי שאישר עו"ד כהן: "נכון שהיינו צריכים למסור את המסמכים בשני שלבים, היה שלב ראשון, ושלב שני לא היה. לשאלת ביהמ"ש מתי אמור היה להתקיים השלב השני אני משיב ה-1.8. ב-1.8 לא היה בפנינו חומר נוסף שהיה מוכן מבחינת המערכת החשבונאית, היום יש חומר נוסף... אני משיב שאני עדיין לא קיבלתי אותו מרוה"ח שישב ובחן את החומר".

מהשתלשלות העניינים כפי שפורטה לעיל, ששיאה בעובדה שעד היום לא הושלם ע"י התובעת הליך גילוי המסמכים, וכן בעובדה שעד עצם היום הזה טרם הוכנה חוות הדעת- שפסיקת הוצאות לטובת הנתבע לא תאזן אותה- עולה כי אין ניתן להיעתר לבקשה לארכה נוספת, מה גם שיש ליתן את הדעת גם לשיקולים מערכתיים, שהרי הזמן השיפוטי שבית המשפט מקדיש לעיסוק בבקשות הרבות, שהינן תולדה של אי קיום החלטות בית משפט ע"י התובעת, הינו על חשבון זמנם של בעלי דין אחרים שממתינים להכרעת בית המשפט בעניינם.