ת"א 2439-06-14 ז'קונט נ' האפרתי ואח'

בפניי בקשת עו"ד חגאג, בא כוחה של הנתבעת 3 להורות לתובע לבצע לידיו מסירה כדין של כתב התביעה שהוגש. עוד מבקש עו"ד חגאג מבית משפט לקבוע כי מאחר שאינו מייצג את הנתבעים 1 ו-2 בהליך זה, הרי שהוא אינו כתובת לקבלת כתבי בי-דין עבורם.

בתגובה, טען התובע באמצעות בא כוחו, כי לאור הטענה שהועלתה הומצא כתב התביעה בשנית למשרד עו"ד חגאג ביום 28/7/14. לאור האמור לא אמורה עוד להיות מחלוקת בין הצדדים לעניין זה.

עורך דין כמורשה לקבלת כתבי בי-דין:

בהתאם לאמור בתגובת התובע נמלטו הנתבעים 1 ו-2 מישראל דרך מעבר הגבול לירדן – הנתבעת 2 ביום 22/12/13 והנתבע 1 ביום 3/2/14 – וטרם שבו לישראל. לטענת התובע הוא אינו יודע היכן הם שוהים ובנסיבות אלה מבקש התובע להכיר במשרדו של עו"ד חגאג כמורשה לקבלת כתבי בי-דין עבורם.

מטרת דיני ההמצאה הם להביא לידיעת בעל הדין כי מתנהלים הליכים משפטיים נגדו.

במקרה דנן מאחר שלא ניתן לבצע המצאה ישירות לנתבעים, מבקש התובע להחיל את הוראות תקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 ולפיה יכול עורך דין להיות מורשה להמצאת כתבי בי-דין בשם בעלי הדין, תוך הנחה שאלו יובאו לידיעתם.

אכן, מאפשרת תקנה 477 המצאה לידי עורך דין, והפסיקה אף קובעת כי אין צורך שבעל הדין יסמיך אותו במפורש לקבל כתבי בי-דין בשמו, אלא די בכך שבאותה תקופה הוא פועל כעורך דינו (משה קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי (כרך א) 420 (מהדורה 15, 2007); ע"א 23/83 יוחימק נ' קדם, פ"ד לח(4) 309).

מהראיות שהובאו בפניי עולה כי עו"ד חגאג מייצג את הנתבע 1 במספר הליכים תלויים ועומדים: כך למשל בת"א 1564-12-13 בו אף הוגשו בקשות ותגובות מטעם עו"ד חגאג בשם הנתבע 1 בחודשים האחרונים; הערעור על החלטה שניתנה באותו תיק, תלוי ועומד בבית המשפט המחוזי וקבוע לדיון ליום 8/1/15 כשבאותו ערעור מייצג עו"ד חגאג את הנתבע 1 (ע"א (מחוזי-ת"א) 43991-03-14).

די בכך למעשה כדי לקבוע שעו"ד חגאג משמש כעורך דינו של הנתבע 1 ולפיכך ניתן לאשר המצאת כתבי בי-דין נוספים למשרדו בעבור הנתבע 1, ואלו יוחזקו כמובאים לידיעתו של הנתבע 1.

יש לבהיר כי המבחן אינו אם עורך הדין או המורשה מסרו המסמכים לידי בעל הדין, כי אם הנחה נורמטיבית שהמצאה לאותו עורך דין יש בה להיות אפקטיבית בהבאת ההליכים לידיעתו של בעל הדין (ע"א 4588/96 חרמץ נ' מרגוליס, פ"ד נו(6) 742, 746). ומשהובאו ראיות מספיקות לצורך הליך זה כי עו"ד חגאג מייצג את הנתבע 1 בהליכים שונים תלויים ועומדים, הרי שניתן להניח – כהנחה נורמיטיבית – שכתב התביעה שנמסר למשרדו של עו"ד חגאג הומצא לידי הנתבע 1.

שונה הדבר לגבי נתבעת 2.

לא הובאו בפניי ראיות כי עו"ד חגאג משמש כעורך דינה באיזשהו הליך או כי כתובת משרדו ניתנה על-ידה לצורך המצאת כתבי בי-דין. בנסיבות אלה, ומאחר שלא הובאה בפניי גם כל ראייה כי אמנם הנתבעים 1 ו-2 שוהים יחד מחוץ לישראל, הרי שלא ניתן להניח שהמצאת כתב התביעה לידי עו"ד חגאג תובא אכן לידיעתה של הנתבעת 2.