ת"א 24376-11-15

1.בפני בקשה להחלפת מומחה רפואי בשל העברת מסמכים לעיונו, שלשיטת המבקש פסולים ואסורים.

2.לטענת המבקש, העבירה המשיבה למומחה בניגוד לתקנות הפיצויים לנפגעי ת"ד (מומחים) התשכ"ז-1986 מסמכים שאינם בבחינת חומר רפואי, לא נערכו בסמוך לטיפול ולצורך הטיפול ומהווים בחלקם חוו"ד. מדובר בעיקר במכתב הפיזיותרפיסט, פרוטוקול ועדה רפואית של משרד הביטחון וטופס בדיקה רפואית המהווה חוו"ד של משרד הביטחון הכוללת אף אחוזי נכות לצמיתות.

3.ב"כ המשיבה בתגובתו התנגד חריפות למהלכי המבקש, שלדידו מכוונים מראש עת שהמתין עד לקבלת חוו"ד המומחה וקביעותיו בטרם יעתור לפסילתו.

לטענת ב"כ המשיבה, המסמכים שנשלחו למומחה התקבלו במסגרת איסוף תיקים רפואיים כיחידה אחת. יתר על כן, עפ"י הפסיקה השאלה היא שאלה של משקל ולא של קבילות ובתנאי שהמסמך נערך ע"י גוף בלתי תלוי בבעלי הדין, שלא ביוזמתם ואם אין באבחנות כדי לפגוע באי תלותו של המומחה הרפואי. לטענתו גם אם בין המסמכים ישנם כאלה שמהווים "חוו"ד" רובם נערכו ע"י רופאים שטיפלו בתובע ומשקפים את מצבו בזמן אמת, ולכל היותר השתרבבו במסגרת תיק רפואי מלא שהועבר למומחה.

4.לאחר הדיון מומחה ביהמ"ש התבקש ליתן פירוט למסמכים שהועברו לידיו ע"י המשיבה ונראה כי הרשימה מפורטת יותר מהאמור בחוות דעתו וכוללת בין היתר את הפרוטוקולים של ועדה רפואית של משרד הביטחון, כטענת המבקש. יתר על כן, המומחה הסתמך על המסמכים הנ"ל בקביעותיו בכל הנוגע להשפעת העבר הרפואי.

5.שורה ארוכה של פסקי דין דנה בשאלת המסמכים המותרים בהצגה למומחה בית המשפט.

בית המשפט העליון ברע"א 6186/16 פלוני נ' הפול המאגר הישראלי לביטוח רכב (23.8.16) מסכם ואומר:

"תקנה 8(א) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1986 (להלן: תקנות המומחים) מונה את המסמכים אותם רשאי נפגע למסור למומחה, וקובעת כי הנפגע ימציא למומחה "את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לעניין שבמחלוקת, ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית". הוראה זו מבטאת בין היתר את הצורך להבטיח את עצמאות שיקול הדעת של המומחה ואת השאיפה לשמור על האובייקטיביות של חוות הדעת ......התייחסות הפסיקה לסוגיית המסמכים אותם ניתן להציג למומחה הייתה גמישה "כאשר קיימת 'סקאלה' של מסמכים, שבקצה האחד שלה מסמכים פסולים מדעיקרא (כגון חוות דעת של מומחה מטעם בעל הדין) ובקצה השני שלה מסמכים שבבירור אין כל מניעה להציגם (כגון מסמכי אשפוז, תוצאות של בדיקות וכו'). בית המשפט נדרש להכריע, על-פי נסיבותיו הקונקרטיות של המסמך שבו מדובר, האם הוא כולל אלמנטים 'חוות דעתיים' עד כי אלה גוברים ומטים את הכף לכיוון איסור הצגתו למומחה".

נראה שהמסמכים שהוצגו למומחה ביהמ"ש ע"י המשיבה אינם עומדים במבחן זה ואין ספק שאינם מסמכים בדבר הטיפול הרפואי.

[ראה גם רע"א 1858/08 הדר חברה לביטוח בע"מ נ' אמויאל (9.7.08)]