ת"א 24337-03-16

מדובר בתביעה לפיצוי בגין נזקי גוף.

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט.

מדובר בתובעת ילידת 1962, עובדת כפיים בעיסוקה.

התובעת נפגעה לטענתה ביום 1.6.15 כאשר מעדה על מדרכה משובשת עם הבדלי גבהים ברחוב נתנזון בחיפה וכתוצאה מכך נפלה ושברה את יד שמאל.

התובעת לא טענה לנכות בתאונה זו ולא צורפה חוות דעת רפואית.

לטענתה של התובעת היא פוטרה לאחר העדרות ממושכת מן העבודה.

התובעת מפנה לפסיקה רלבנטית המתייחסת לאחריות נזיקית של עיריות וטוענת כי יש לתת אמון בתביעתה לאור תמונות שצורפו המלמדות על כך שהמדרכה היתה משובשת, מלאה מהמורות המהווה סיכון וגרמה בפועל לנפילתה.

הנתבעת מצידה טוענת כי ה"מפגע" אליו מתייחסת התובעת אינו מהווה מפגע כלל ועיקר אלא לכל היותר מדובר בהפרשי גובה מזעריים על גבי המדרכה אשר טבעי כי יתקיימו במדרכה לאור טיבה ושימושיה הציבוריים.

זאת ועוד, התאונה הנטענת ארעה בכניסה לחניון ציבורי המיועד לשימושן של אלפי מכוניות מידי יום ובנסיבות אלה היה על התובעת לתת את הדעת לאופן הליכתה במקום ולשים לב.

משכך טוענת הנתבעת ומפנה אף היא לפסיקה כי דין התביעה להדחות.

הנתבעת מפנה לכך כי התיק כולו מסתכם בשני מסמכים רפואיים אותם צרפה התובעת ולכן אין ממש בטענות של הגבלה בתנועה או אובדן כושר עבודה, כפי שטוענת לו התובעת.

בתעודה הרפואית אשר צרפה התובעת מיום 28.5.15 (פחות מחודש לאחר התאונה הנטענת) מצויין כי התובעת אינה סובלת מהגבלות משמעותיות וכי הכיפוף של המרפק הוא כמעט מלא ללא הגבלה.

לעניין ראשי הנזק טוענת התובעת כי יש לפצותה בסכומים משמעותיים בשיעור של 45,000 ₪ בגין כאב וסבל, בגין הוצאות רפואיות ונסיעות 15,000 ₪, בגין עזרת צד ג' לעבר ולעתיד 25,000 ₪ ולגבי אובדן שכר מדובר בפועלת נקיון שהשתכרה 4,000 ₪ ברוטו ועל כן מבוקש לפצותה פצוי גלובלי של 25,000 ₪. סה"כ מדובר בסכום של 105,000 ₪.

הנתבעת לעומת זאת טוענת כי מדובר בסכומים מופרזים וחסרי בסוס ומציעה פצוי בגין כאב וסבל בסכום של 3,000 ₪ בלבד, הוצאות רפואיות ונסיעות בסך של 150 ₪, עזרת צד ג' 300 ₪.