ת"א 24317-10-15 ר.ח עבודות עפר בע"מ נ' כפידור מחצבים בע"מ

1.בראשית חודש פברואר 2015 נערך ונחתם הסכם בין הצדדים לפיו התובעת התחייבה כלפי הנתבעת לביצוע עבודות עפר באמצעות דחפור זחל באתר בו ביצעה הנתבעת עבודות עבור המזמינה, חברת גילי ויואל עזריה בע"מ (להלן: "המחזיקה") באזור צומת גולני תמורת סך 170 ₪ + מע"מ לכל שעת עבודה של הדחפור וסוכם שהתמורה תשולם על בסיס שוטף + 90 ימים (להלן: "ההסכם").

2.התובעת הגישה תביעה כספית כנגד הנתבעת ע"ס 130,791 ₪, סכום, אשר לטענתה, מגיע לה מהנתבעת בגין העבודות שהתובעת ביצעה עפ"י ההסכם בחודשים 3-6/15.

3.התובעת טענה בתביעה שהיא פנתה לנתבעת וביקשה ממנה לשלם את המגיע ממנה והנתבעת התחמקה מתשלום בצורה עדינה וחמקמקה.

לטענת התובעת, היא אף פנתה לנתבעת באמצעות בא כחה בדרישה בכתב מיום 11/8/15, דרישה אשר נענתה ע"י ב"כ הנתבעת, תוך העלאת טענות שונות ומשונות.

4.התובעת אף טענה כי בחודש ספטמבר 2015 מנהל הנתבעת פנה אליה והסביר שמצבה הכלכלי של הנתבעת הינו קשה ואף ביקש הנחה משמעותית מסכום החוב ולפריסת הסכום לטווח ארוך, הצעה שנדחתה ע"י התובעת.

5.ביחד עם הגשת התביעה, התובעת הגישה בקשה להטלת עיקול זמני על הכספים המגיעים לנתבעת מהמחזיקה וניתן צו כבקשתה בהתאם להחלטתי מיום 15/10/15 (להלן: "צו העיקול").

6.המחזיקה השיבה לצו העיקול ואישרה את קבלתו ביום 18/10/15 ואת רישומו בספריה בכפוף לזכויותיה מהנתבעת, תוך ציון העובדה שקדמו לצו העיקול הנ"ל 2 צווים, אחד ע"ס 213,476 ₪ והשני ע"ס 78,284 ₪ שהוצאו במסגרת תיקים אחרים.

7.ביום 10/11/15 הנתבעת הגישה בקשה לביטול צו העיקול.

הנתבעת טענה בבקשה שהיא שילמה לתובעת את אשר הגיע לה עבור העבודות שבוצעו בחודשים 1+2/15 וכי המגיע לה עבור העבודות שבוצעו בחודש 3/15 היו צריכות להיות משולמות בסוף חודש 6/15, כאשר התובעת עזבה את מקום העבודה ביום 11/6/15 בניגוד למוסכם, תוך הסבת נזקים לנתבעת הנאמדים במאות אלפי ₪ ובכך גרמה לעיכוב במסירת אתר העבודה למחזיקה.