ת"א 24291-06-16

בקשה מטעם התובעת לביטול מינויו של המומחה שמונה מטעם ביהמ"ש, לבדיקתה בתחום הפסיכיאטרי. הבקשה מוגשת לאחר שהתובעת נבדקה ע"י המומחה ובטרם זה נתן את חוות דעתו.

רקע

1. עסקינן בתביעה המוגשת לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן: "החוק") בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת, ילידת שנת 1952, עקב תאונת דרכים בה היתה מעורבת ביום 20.4.2015.

2. בבקשתה דנא, עתרה התובעת לביטול מינויו של ד"ר עמיקם טל, מומחה מטעם ביהמ"ש בתחום הפסיכיאטרי. לטענתה, הנתבעת פעלה בניגוד לתקנה 8 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז – 1986 (להלן: "תקנות המומחים") והמציאה למומחה מסמכים האסורים להצגה.

   לשיטתה, מדובר במסמכים, אשר חלקם לא נערך לצורך מתן טיפול רפואי, בהם פורטו הנכויות שנקבעו לה בתחום הפסיכיאטרי ע"י המוסד לביטוח לאומי וע"י מומחה בימ"ש שמונה במסגרת תביעה שהגישה בגין נזקי גוף שנגרמו לה עקב תאונת עבודה בה היתה מעורבת בשנת 2006.

   מלבד העובדה כי המומחה נחשף למסמכים אסורים, כך טענה התובעת, הפר המומחה את הוראות תקנה 9 (ב) לתקנות המומחים בכך שדרש ממנה, במהלך בדיקתה הראשונה, למסור לו את שיעור הנכות שנקבעה לה בעבר ע"י המל"ל בגין התאונה משנת 2006 וכשהתובעת השיבה כי אינה זוכרת והשיבה כי לא נפגעה בתאונה נוספת בשנת 2013, לגביה נשאלה ע"י המומחה, נתקלה בתגובה סקפטית של המומחה. לעניין התאונה משנת 2013 התברר בדיעבד לב"כ התובעת כי מקור השאלה הוא מסמך רפואי שלא קשור לתובעת שנשלח, ככל הנראה בטעות, ע"י הנתבעת יחד עם התיעוד הרפואי של התובעת.

   ב"כ התובעת טען שהמומחה איבד את אמונו בתובעת, בשל מעשיו שלו וכתוצאה ממחדלי ב"כ הנתבעת ומשמדובר בשלב מוקדם יחסית, בו טרם נערכה חוות הדעת, מאזן השיקולים נוטה לטובת ביטול מינוי המומחה ומינוי מומחה אחר תחתיו.

3. בעניין אחרון זה טען ב"כ הנתבעת כי מסמך זה שאינו שייך לתובעת, הוא מסמך בודד שנשלח למומחה בטעות שאירעה ככל הנראה במהלך צילום התיעוד הרפואי במשרדו. אשר ליתר המסמכים שב"כ התובעת מלין על המצאתם למומחה, נטען כי מדובר במסמכים מתיקה הרפואי של התובעת אשר טופלה אצל הפסיכיאטר, ד"ר גרינשפן, עובר לתאונת הדרכים נושא התביעה ועל רקע בעיות קודמות. לשיטת ב"כ הנתבעת, אין מדובר במסמכים פסולים, אלא שניתן וראוי להעביר למומחה את קביעות המוסד לביטוח לאומי, שניתנו קודם לתאונה ועוסקים בעברה של התובעת.

   ב"כ הנתבעת ביקש בתגובתו לערוך אבחנה בין המצאת מסמכי מל"ל הקשורים לתאונה הנדונה ומתייחסים אליה לבין מסמכים הכוללים קביעות המתייחסות למצב התובעת עובר לתאונה. לשיטתו, בעניין אחרון זה הדבר דומה למשלוח חוות דעת מומחה מטעם בימ"ש, שהתמנה בהליך קודם באותו תחום, לגביה נקבע בפסיקה שאין מניעה מהעברתה למומחה שמונה בהליך החדש.

   לחילופין נטען, אף אם מדובר במסמכים פסולים, אין בהמצאתם כדי להביא לפסילת המומחה באופן אוטומטי ויש לשקול את נסיבות המקרה.

   דיון

4. אין מחלוקת בין הצדדים כי לתובעת עבר רפואי בתחום הפסיכיאטרי, בעקבות תאונת עבודה הקודמת לתאונת הדרכים בה עסקינן, בגינה נקבעה לה דרגת נכות בשיעור 20% ע"י הוועדות הרפואיות של המל"ל ונכות בשיעור דומה ע"י ד"ר קרני, המומחה שמונה ע"י ביהמ"ש במסגרת ההליך שהתנהל בגין אותו אירוע.

   הבקשה כאן נוגעת בעיקר למסמכים שנערכו ע"י ד"ר גרינשפן, פסיכיאטר שטיפל בתובעת במסגרת קופ"ח, בהם נרשם שיעור הנכות הרפואית שנקבעה ע"י המלל וע"י ד"ר קרני, בגין האירוע משנת 2006. המסמכים צורפו להודעת ב"כ התובעת מיום 25.6.2017 וסומנו באותיות ב' 4 –15 (למעט ב' 13).