ת"א 24262-12-11 סיילס ואח' נ' משעלי ואח'

בהחלטתי מיום 01.10.14 (להלן "ההחלטה") הוריתי על מינויו של מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הנפשי חרף היותה של הבקשה דחוקה וחרף התנהלותה מעוררת הקושי של התובעת, כמפורט באותה החלטה, אולם זאת תוך השתת שכר טרחת המומחה במלואו על התובעת.

ביום 08.12.14 הגישה התובעת בקשה להשתת שכר טרחת המומחה על הנתבעת תוך שהיא מפנה לתיעוד רפואי נוסף.

בהחלטתי מיום 10.12.14 נדרשה התובעת להגיש בקשתה בשנית ובפירוט תוך צירוף תצהיר, אסמכתאות והתייחסות למניעה לצירוף התיעוד הרפואי קודם לכן. התובעת עשתה כן ביום 12.12.14 וציינה כי בשעתו ועל מנת לעמוד במועדים שנקבעו ע"י בית המשפט צירפה היא את התיעוד הרפואי החלקי שהיה תחת ידה. רק מאוחר יותר בעקבות פניית בא כוחה לגורמים מינהליים בתלונה על העיכוב שישנו, נתקבל ביום 01.01.12 תיקה הרפואי מהמרכז לבריאות הנפש.

התובעת טוענת כי התיעוד הרפואי שהושג מעיד כי טופלה באופן קבוע ורצוף ויש בו כדי לשנות את החלטת בית המשפט בכל הנוגע לאופן השתת שכר הטרחה ובייחוד עת עסקינן בתובעת אשר הינה גרושה ופנסיונרית המתקיימת מקצבת זקנה.

התובעת הבהירה כי תיעוד רפואי המצוי במרפאת לבריאות הנפש אינו מגיע כלל למטופל.

עוד ציינה התובעת, כי אין בידיה ליתן תצהיר בעניין הליך איסוף המסמכים שנעשה ע"י בא כוחה וככל שיהא צורך, יצרף הוא תצהיר תוך שהפנה הוא לאסמכתאות בדבר פניותיו החוזרות ונשנות.

הנתבעת 2 בתגובתה ציינה כי הן בהיבט הפרוצדורלי והן בהיבט המהותי לא היה מקום להיעתר לבקשת התובעת דאז למינוי בתחום הנפשי, אולם בסופו של דבר הענות בית המשפט לבקשה בהחלטתו הנ"ל נעשתה תוך איזון ראוי בין טענות הצדדים.

הבקשה המוגשת עתה ראויה, ע"פ הנטען, למחיקה ולו מחמת אי מעש כנדרש בכל הנוגע לתיקונה ולצרופו של תצהיר כנדרש. מכל מקום, הנתבעת 2 טרחה והתייחסה למסמכים הרפואיים שצורפו עתה ע"י התובעת כמפורט בתגובתה תוך שהיא טוענת כי אף באלו אין כדי להצדיק שינוי.

עד כאן תמצית המחלוקת ולהלן החלטתי בה:

התובעת לא טרחה לצרף תצהיר כלשהו בהתייחס לנסיבות צירופו המאוחר של התיעוד הרפואי ובניגוד למתחייב ע"פ תקנה 241 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. הפנייה לטענות בא כוחה עת הצד שכנגד אינו מביע הסכמה לכך והמתנה להוראות בית המשפט כאמור בסעיף 16 לבקשה, אינם בבחינת תחליף. יתרה מכך, תצהיר כאמור חיוני היה, מכל מקום, לשם ביסוס מצבה הכלכלי הנטען של התובעת.

בהינתן עקרון סופיות הדיון שראוי להקפיד בו, כמו גם חובתו של בעל דין לנהל הליך משפטי באופן יעיל ובכלל זאת – למצות טענותיו עובר להכרעה הנדרשת, הרי שדי באמור כדי להצדיק דחייתה של הבקשה, ובפרט עת למבקשת ניתנו הזדמנויות ראויות לומר דברה, וכן הנני מורה.

מעבר לצורך, אתייחס בתמצית לתיעוד הרפואי שצורף עתה ואומר כי אין בזה כדי לשקף תמונה שונה באופן משמעותי שמצדיקה היתה בהכרח מסקנה אחרת:

ע"פ גיליון הטיפולים מהמרכז לבריאות הנפש התובעת היתה במעקב מחודש 4/12 ועד לחודש 10/12. זו התלוננה על מצב רוח ירוד וקיבלה טיפול תרופתי שהופסק על ידה משאינו מסייע לה לטענתה.