ת"א 24254-03-15 רוהקר ואח' נ' ש.י.א רפאל פרויקטים בע"מ

מונחת בפני בקשה להורות על עיכוב ההליכים מכח סעיף 5 לחוק הבוררות תשכ"ח – 1968 (להלן: "החוק"), והעברת הסכסוך בין הצדדים להליך של בוררות, בהתאם לשטר בוררות שנחתם בין הצדדים.

רקע וטענות הצדדים

1. ביום 25.11.10 נחתם בין הצדדים הסכם מכר לרכישת דירה ברחוב התפוח 1/2 אשדוד (להלן: "ההסכם").

    

2. במסגרת הסכם זה, כנספח ה' לו, נחתם שטר בוררות (להלן: "שטר הבוררות").

    

3. לטענת המבקשת, לאור הוראות שטר הבוררות, המהווה חלק בלתי נפרד מההסכם, יש מקום להורות על עיכוב ההליכים בתובענה, ולהפנות את התובענה לבירור בפני בורר. המבקשת מציינת בבקשתה, כי טרם הגשת התביעה, לא נערכה פניה מצד המשיבים אליה, בבקשה להעביר את הסכסוך לבוררות.

    

4. בתגובתם, טוענים המשיבים, כי המבקשת מעלימה עובדות מביהמ"ש, שכן היתה זו היא הראשונה שלא כיבדה את הסכם הבוררות, שעה שפנתה ויזמה הליך משפטי כנגד המשיבים, במסגרת תביעה בסדר דין מקוצר לפינוי וסילוק יד, שהגישה כנגדם, אשר הסתיימה בהסכם פשרה, במסגרתו שילמו המשיבים למבקשת 40,000 ₪, והמבקשת חזרה בה מתביעתה.

   כמו כן טוענים המשיבים, כי במכתבי הפניה שקיבלו מטעם המבקשת, קודם לתביעת הפינוי, לא הועלתה טענה ביחס להסכם הבוררות, ועל כן, מושתקת כעת המבקשת מלטעון טענות באשר להסכם הבוררות, ואין מקום לאפשר לה לעשות שימוש בשטר הבוררות, בהתאם לנוחיותה.

    

5. בתשובתה, מציינת המבקשת, כי שטר הבוררות מתייחס למחלוקות בעניין ליקויי בניה, בעוד שההליך המשפטי אותו יזמה המבקשת בעבר, היה תביעה לסעד של פינוי, ועל כן, אין מקום לראות בתביעת הפינוי שהגישה, כויתור על הליך הבוררות, מצידה.