ת"א 2425-05-14 מלכא ואח' נ' לביא ואח'

ענייננו בתביעה לפינוי מושכר ולסעד כספי בסך 18,432 ₪. בפסק הדין מיום 28.11.14, הוריתי על סגירת ההליך, זאת משמיצתה התביעה את עצמה לאחר שפינו הנתבעים את המושכר וכן לא נותרו חובות של הנתבעים כלפי התובעים (המעיין יעיין בפסק הדין וההפניות שבו להתייחסויות הצדדים). הפלוגתא שנותרה היא דרישת התובעים לחייב את הנתבעים בשכר טרחת עורך-דין והשבת האגרה ששולמה, ועמדתם של הנתבעים המתנגדת לכך.

לאחר שנתתי את דעתי לעיקרי הטיעון של הצדדים בנדון דידן, הגעתי לכלל מסקנה כי קיים קשר ברור בין הגשת התביעה לבין פינוי המושכר ופירעון חוב השכירות, ודומה כי אלמלא האילוץ בנקיטת הליך משפטי, סביר מאוד להניח בנסיבות העניין כי לא היה מושג למצער, הסעד הכספי. ממכלול החומר שהונח לפני בית המשפט, כעולה מבקשת הנתבעים מיום 10.6.14, הנתבעים פרעו חלק מחובם לתובעים ביום 30.5.14, כאשר כתב התביעה התקבל לידם ביום 12.5.14. לטענת הנתבעים שבהודעה האמורה, היה עליהם לשלם את הסכום האמור עד יום 7.6.14. בהקשר זה, ממכלול החומר הקיים בתיק, לא ברור על מה נסמכת טענה אחרונה זו של הנתבעים. יתירה מכך, מהודעת הנתבעים מיום 6.11.14, עולה כי יתרת החוב שולמה ביום 8.9.14; בהקשר אחרון זה, התובעים טוענים כי הפירעון של יתרת החוב נעשה בחודש אוקטובר 2014 תוך שהם מפנים לעותק מסמך הפקדה שצירפו הנתבעים לבקשתם מיום 6.11.14. הנתבעים טוענים כי פינו את המושכר ביום 18.7.14.

אמנם יש לנתבעים טענות נגד התנהלות התובעים במסגרת יחסי השכירות האמורים (כך למשל: טענות לעניין זהות בעלי הדירה, טענות לעניין ביצוע תיקונים על-ידי התובעים וכו'), אולם יש לזכור כי טענות אלו לא התבררו בדיון, לא הוכרע בהן לגופן, ובכל מקרה לא הוגשה תובענה שכנגד ומכאן שבית המשפט לא יוכל להידרש לטענות אלו, ודאי שלא יוכל להכריע בהן משלא התבררו לגופן.

על כן, ממכלול החומר הקיים כאמור, לא ניתן לנתק את הקשר בין הגשת התביעה לבין פירעון חוב השכירות לאחר הגשתה. מכאן, אין להתעלם מן הטרחה והצורך לנקוט בהליך משפטי, על כל הנגזר מכך גם מבחינת עלויות כספיות.

יחד עם זאת, אין להתעלם מן העובדה כי לא התקיים דיון בתובענה, לא היה צורך בניהול הוכחות ובהגשת סיכומים, זאת לרבות החיסכון בזמן השיפוטי לעניין זה ולהכרעה בפלוגתאות בין הצדדים. לכך נוסיף כי הבקשה לסגירת התיק הוגשה על-ידי הנתבעים, ולא רק. מבלי לנקוט עמדה בשאלה אם היה על הנתבעים לפנות את המושכר עובר לתום תקופת השכירות כנתבע, בכל מקרה, הנתבעים, במועד בו פינו את המושכר, לא חרגו לכאורה מתקופת השכירות המוסכמת מראש.

לאור האמור ולאחר שערכתי את מכלול השיקולים בכגון-דא, הנתבעים יישאו בשכר טרחת עורך-דין בצירוף מע"מ בסך כולל של 2,000 ₪ וכן החזר האגרה ששולמה במעמד הגשת התביעה בסך 657 ₪ הסכומים האמורים ישולמו לתובעים תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, הם יישאו הפרשי הצמדה וריבית ממועד ההחלטה ועד מועד ביצוע התשלום בפועל.